כלי אבן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לבנימין מזר
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארכאולוג, \1
שורה 36:
סיפור המובא ב[[הבשורה על פי יוחנן|בשורה על פי יוחנן]] שב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מזכיר שימוש בכלים גדולים לאגירת מים העשויים מאבן, אשר שימשו את צורכי הטהרה של היהודים: "ושם ששה כדי אבן ערוכים, כמנהג היהודים לטהרתם, שתים או שלש בתים יכיל כל אחד" (יוחנן ב, 6). מקורות אלו מעידים על נוהג של שימוש בכלי אבן לצרכים הקשורים להקפדה על דיני טהרה.
 
המחקר הארכאולוגי של כלי האבן מתקופת הבית השני זכה לתנופה עם גילוי מספר רב של כלי אבן בחפירות הנרחבות שנערכו בירושלים לאחר [[מלחמת ששת הימים]] – בחפירותיו של פרופ' נחמן אביגד ברובע היהודי, בחפירות של פרופ' בנימין מזר מדרום להר הבית, ובחפירותיו של [[יגאל שילה]] בעיר דוד. ד"ר יצחק מגן, מעוזריו של [[בנימין מזר]] בחפירות הר הבית, היה הראשון שחקר בהרחבה את סוגי כלי האבן ודרכי ייצורם. בשנת תשל"ו, פרסם מגן מחקר ראשוני שעסק בנושא כלי האבן מתקופת הבית השני, ובו הציע השערות בנוגע לשיטות הייצור של כלים אלו על סמך בדיקה של שיטות הייצור של כלי אבן בבית מלאכה מסורתי בן-זמננו בבית לחם.{{הערה|[[יצחק מגן]], ''תעשיית כלי אבן: בתקופת בית שני בירושלים ובבית מלאכה מסורתי בבית לחם'', ירושלים תשל"ו}} בשנת 2002, פרסם מגן ספר שהוא המעודכן והמקיף יותר בתחום, ובו מפת תפוצה של כלי אבן המכילה 87 אתרים ברחבי הארץ.{{הערה|Y. Magen, '''The Stone Vessel Industry in the Second Temple Period: Excavations at Hizma and the Jerusalem Temple Mount''', Jerusalem 2002}} העבודה המקיפה ביותר שנעשתה עד כה על הטיפולוגיה של כלי האבן היא של ג'יין קהיל, אשר פורסמה בדין וחשבון על כלי האבן שנתגלו בחפירות של יגאל שילה בעיר דוד.{{הערה|J. Cahill, ‘Chalk Vessel Assemblages of the Persian/ Hellenistic and Early Roman Periods’, De Groot, A., Ariel, D. (eds.), Excavations at the City of David 1978–1985, vol. III, (Qedem 33), Jerusalem 1992, pp. 190–274}} בתי מלאכה נוספי לייצור כלי אבן מתקופה זו נמצאו בחפירות ארכיאולוגיותארכאולוגיות בכפר ריינה ובנצרת עלית שבגליל התחתון {{הערה|{{דבר ראשון||בית מלאכה מתקופת בית שני, ששימש לייצור כלי אבן נחשף בגליל|80462|10 באוגוסט 2017}}}}.
 
מספר טיפוסים של כלי אבן מוכרים מהממצא הארכאולוגי. הכלים הנפוצים ביותר הם ספלים שפניהם החיצוניים עוצבו בקרצוף ידני, ושהחלק הפנימי נחרט בקרצוף ידני או באמצעות מחרטה קטנה. כלים אלו מאופיינים במראה חיצוני גס, תוצאה של קרצוף ידני באזמל. בעבר, יש שהציעו שכלים אלו שימשו ככלי מדידה, ועל אף שסברה זו נדחתה על ידי מרבית החוקרים, כלים מטיפוס זה עדיין מכונים בספרות המחקר "ספלי מדידה". הרבה מהכלים מטיפוס זה מתייחדים בידיות מרובעות המנוקבות באמצען – לחלקם שתי ידיות, ולחלקם רק ידית אחת. בין הכלים מטיפוס זה יש כלים בעלי פיה בשפתם (ששימשה כנראה למזיגת נוזלים), ויש הנעדרים פיה. טיפוס מיוחד של כלי אבן, המכונה בספרות המחקר "קלל", הוא כלי מסיבי דמוי גביע שעוצב על מחרטה גדולה מגוש אבן אחד שלם. קוטרו של הקלל המצוי הוא כשלשים ס"מ, וגובהו עשוי להגיע עד מטר אחד. בשל צורתו וממדיו הגדולים, יש להניח שהקלל שימש לצורכי אגירת מזון או נוזלים. בין הטיפוסים האחרים של כלי אבן המוכרים מהממצא הארכאולוגי, יש למנות: קערות שטוחות ועמוקות, קעריות, צלחות, גביעים, ואגנות. כלים אלו נוצרו באמצעות מחרטה קטנה, באופן ידני, או בשילוב של שתי השיטות.