אנגלו-סקסונים – הבדלי גרסאות

 

== הפלישה הסקסונית ==

[[קובץ:Gold Strip with Latin inscription.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אצעדת זהב אנגלו-סקסונית מהמאה השביעית שנמצאה בסטפורדשייר. הכיתוב בלטינית מ[[ספר במדבר]] י' ל"ה: surge Domine et dissipentur inimici tui וכו' (קומה ה' ויפוצו אויביך וגו').]]

בשנת [[410]] השיב ה[[הקיסרות הרומית|קיסר הרומי]] [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ל[[עצומה|עצומת]] יושבי בריטניה כי עליהם לטפל לבד בענייניהם. מאזכור זה הסיקו היסטוריונים כי השלטון הרומי באי תם, אם כי עדויות מאוחרות מצביעות כי ה[[האימפריה הרומית|רומים]] שבו לשלוט באי לתקופה קצרה. לתוך ריק זה נכנסו הסקסונים, והתיישבו בעיקר לחוף ה[[מזרח]]י וה[[דרום|דרומי]] של האי. מנהיג הבריטונים לאחר עזיבת הרומאים היה ורטיגן. באותה עת איים שבט ה[[פיקטים]] מה[[צפון]] ([[סקוטלנד]] של היום) על האזור בו שלט ורטיגן, והאחרון, שחשש מאד מהפיקטים, החליט להזמין שכירי חרב סקסונים, אשר ישבו באותה עת באזור הים הצפוני ([[הולנד]] של היום). לאחר שהסקסונים הדפו את הפיקטים מסקוטלנד, הם קיבלו מוורטיגן אדמה בקנט, אולם משזה סירב לשלם להם על שירותיהם, מרדו בו. באספת שלום שכונסה, הערימו הסקסונים על ה[[קלטים]] ורצחו 300 מזקניהם ומנהיגיהם בחרב. כתוצאה משני קרבות שבאו אחר כך, נהרג הורסה ואילו הנגיסט ובנו אייסק יצאו עם ידם על העליונה. הילידים הקלטים ניגפו וברחו מפני הפולשים. קנט ולאחר מכן [[לונדון]] עברו לשליטה אנגלו-סקסונית.