הקרב על קן – הבדלי גרסאות

לאחר עיכוב בן שלושה ימים עקב סופה קשה שהתחוללה ב[[תעלת למאנש]], פתח הצבא הבריטי במבצע אפסום ב-[[26 ביוני]]. מטרת המבצע הייתה לכבוש את השטח הגבוה מדרום לקן, ליד העיירה [[ברטוויל-סור-ליז]]. ההתקפה בוצעה על ידי [[הקורפוס השמיני (בריטניה)|הקורפוס ה-8]] על 60,000 אנשיו תחת פיקודו של לויטנט ג'נרל [[ריצ'רד אוקונור]]. ההתקפה נתמכה על ידי 736 קני [[ארטילריה]] ו[[הצי המלכותי הבריטי]]. כ-250 [[מפציץ|מפציצים]] של [[חיל האוויר המלכותי]] היו אמורים להשתתף אף הם בסיוע, אולם מזג אוויר סוער מעל [[בריטניה]], גרם לביטול ההפצצה האווירית. יום אחד לפני ההתקפה המתוכננת התחיל מבצע מרטלט אשר נועד לתמוך באגף הימני של הקורפוס ה-8. בנוסף, היה אמור גם [[הקורפוס הראשון (בריטניה)|הקורפוס ה-1]] להשתתף במבצע ומשימתו הייתה תקיפת קן מצפון וכיבוש שדה התעופה בעיירה [[קרפיוט]], אך ההתקפות הללו לא בוצעו בסופו של דבר.

[[קובץ:Operationepsom.jpg|שמאל|ממוזער|180px|משאית חימוש שנפגעה ממרגמה עולה באש במבצע אפסום]]

 

הקורפוס ה-8 הצליח להתקדם בסך הכל פחות מ-9 [[קילומטר]]. הגרמנים לעומתם, הצליחו להשיג ניצחון במגננה שלהם ועצרו את המתקפה של הבריטים. ניסיונות התקפת נגד של הגרמנים על הקווים הבריטים נעצרו, וכך גם התקפות חוזרות של הבריטים. למרות הכישלון במתקפה, מנעו הבריטים מהכוחות הגרמניים לתקוף את ראש הגשר של בעלות הברית בנורמנדי, ומנעו תגבור מסיבי של כוחות שריון גרמנים, כוח שהיה מעביר להם את היוזמה בנורמנדי.

בינתיים, ב-7 ביולי, הוצאו הנחיות מיוחדות של הפיקוד הגרמני בנוגע להמשך הקרבות סביב העיר:

[[קובץ:Tankscaencenter.jpg|שמאל|ממוזער|200px|טנק [[M4 שרמן|שרמן]] ותותח [[נ"ט]] במרכז העיר קן, 10 ביולי.]]

 

2. פריסה של [[ארגון טוט]] שהיה אחראי על מיזמי בנייה לצבא הגרמני[...].

לויטנט ג'נרל [[ריצ'רד אוקונור]] ניסה שוב לבסס [[ראש גשר]] בעיר קן. בחלק הראשון של מבצע יופיטר ב-10 ביולי, הייתה אמורה הדיוויזיה הבריטית ה-43 לכבוש את גבעה 112, ואת העיירות פונטיין ואטרוויל. בהמשך הייתה אמורה לשמש לה גבעה 112 כבסיס הגנתי ומשם להתקדם לעבר העיירה מלטוט. הפצצה של מרגמות ויותר מ-100 קני ארטילריה יקדימו למתקפה.

 

 

המבצע נכשל בסופו של דבר בגלל התנגדות עיקשת מאוד של המגינים הגרמנים, שהיו מחופרים היטב ומוכנים להתקפה של הבריטים. הדיוויזיה ה-43 הבריטית איבדה למעלה מ-2,000 חיילים במבצע.

 

==== ביצוע ====

 

שלוש הדיוויזיות המשוריינות של בעלות הברית נאלצו להתגבר על מכשולים ימיים ושדות מוקשים בדרכם ליעד המבצעי שלהם. נהר האורן והקן היוו מכשול לכוחות הבריטים, שלרשותם עמדו בסך הכל 6 גשרים קטנים להעברתם של כ-8,000 כלי רכב, ביניהם טנקים, ארטילריה, חיל רגלים ממונע ומשאיות אספקה. המחסור בגשרים היה לבטח יוצר פקק גדול. הפתרון של גנרל דמפסי היה הימור קריטי: הוא הורה למפקד הקורפוס או'קונר לעזוב את חיל הרגלים, המהנדסים והארטילריה בצידו הראשון של הנהר עד להעברת כל הטנקים.

ברוב חלקי המבצע, הקורפוס השמיני הבריטי התקדם בצורה איטית מאוד. [[חטיבה|חטיבת]] הטנקים ה-29 של הדיוויזיה המשוריינת ה-11 השיגה את ההתקדמות המשמעותית ביותר, כשהצליחה לכבוש כ-11 קילומטרים.

 

 

במשך רוב יום ה-18 ביולי, הייתה הדיוויזיה המשוריינת ה-11 ללא סיוע ארטילרי. חטיבת החי"ר ה-159 הייתה עסוקה בטיהור שני כפרים מאחורי החטיבה ה-29. שתי חטיבות השריון האחרות היו עסוקות גם הן בחציית הגשרים, או בפינוי שדות מוקשים. בשעות השחר של ה-18 ביולי, רק גדוד טנקים אחד מהחטיבה המשוריינת ה-7 היה מעורב בקרב, בעוד ששאר השריון היה צריך לחכות מ-10:00 בבוקר עד לצהרי ה-18 ביולי על מנת לחצות את הגשרים על נהר האורן.

 

=== פשעי מלחמה של הגרמנים ===

 

כעשרים חיילים קנדים הוצאו להורג ב[[כנסייה]] בעיירה אוטייה, צפונית מזרחית לקן. מפקד חטיבת הפנצר ה-25, קורט מאייר, מיקם את המפקדה שלו באזור הכנסייה. לאחר המלחמה הוא הואשם שנתן את הפקודה להוצאה להורג. למרות שהדבר מעולם לא הוכח לגמרי, מאייר הורשע ונידון למוות באשמת התנהגות לא הולמת כלפי אזרחים והוצאה להורג של שבויי מלחמה קנדים. למרות שגזר הדין הומתק למאסר עולם, קורט מאייר השתחרר מהכלא ב-7 בספטמבר 1954.