חוק העונשין – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←לקריאה נוספת: אלי לדרמן, שי לביא וקרן שפירא-אטינגר (עורכים), מגמות בפלילים, קובץ מאמרים, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 2010 |
קישוריות עם תבנית |
||
שורה 8:
בשנת [[1977]] שולבו החוקים השונים עם נוסח עברי של פקודת החוק הפלילי תוך [[קודיפיקציה]] של דיני העונשין, והתגבשו ליצירת '''חוק העונשין, התשל"ז-1977''', שהוא [[נוסח חדש]] ו[[נוסח משולב]] של החקיקה שקדמה לו.
חוק העונשין ממשיך לעבור שינויים רבים, הן מפאת היקפו והן מפאת רגישות הנושאים שהוא עוסק בהם. רוב התיקונים הם בעבירות הספציפיות. עם זאת מדי פעם מתוקן החלק הכללי של החוק באופן מהותי המשפיע על כלל דיני העונשין. התיקון המרכזי ביותר שנעשה בחוק היה תיקון 39 שנחקק בכנסת ב-
תיקון מהותי נוסף שנעשה בחוק העונשין בשנת 2012 הוא תיקון 113 שבמסגרתו נקבעו עקרונות הענישה והדרך שבה על בית המשפט הגוזר עונש ללכת, במטרה להבנות את שיקול הדעת בענישה.
==פרקי החוק==
*
**
**
**
*
**
**
**
**
**
**
*
**
**
**
**
**
**
**
**
**
הצגת העבירות בחלקו השני של החוק אינה בדרך של איסור עשייה, אלא בדרך של קביעת עונש למעשים (כנרמז בשם הערך) - חוק העונשין הוא [[חוק קאזואיסטי]]. כך, למשל, החוק אינו אומר "אסור לרצוח" אלא קובע "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד". בחוקים אחרים המטילים עונשים ניתן למצוא שילוב של שתי הגישות. ב[[חוק למניעת הטרדה מינית]], למשל, קובע {{סחפ|חוק למניעת הטרדה מינית|סעיף 4}} "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו",
העונשים הקבועים במרבית סעיפי חוק העונשין הם עונשי מקסימום. המשמעות היא שבית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להטיל כל עונש שהוא, ובלבד שאינו חמור מהעונש שנקבע בחוק. בעבירות מסוימות, כגון [[אונס]], [[רצח]] ועוד, ישנם עונשי מינימום.
|