פתיחת התפריט הראשי

שינויים

קישוריות עם תבנית
בשנת [[1977]] שולבו החוקים השונים עם נוסח עברי של פקודת החוק הפלילי תוך [[קודיפיקציה]] של דיני העונשין, והתגבשו ליצירת '''חוק העונשין, התשל"ז-1977''', שהוא [[נוסח חדש]] ו[[נוסח משולב]] של החקיקה שקדמה לו.
 
חוק העונשין ממשיך לעבור שינויים רבים, הן מפאת היקפו והן מפאת רגישות הנושאים שהוא עוסק בהם. רוב התיקונים הם בעבירות הספציפיות. עם זאת מדי פעם מתוקן החלק הכללי של החוק באופן מהותי המשפיע על כלל דיני העונשין. התיקון המרכזי ביותר שנעשה בחוק היה תיקון 39 שנחקק בכנסת ב- [[1994]] ונכנס לתוקף בשנת 1995, שבו הוחלף החלק הכללי של החוק (סעיפים 34-1) בחלק כללי חדש. אחת התכליות העיקריות של תיקון 39 הייתה בהעברת המשפט הישראלי לשיטה ה[[דאונטולוגיה|דאונטולוגית]] וצמצום הנוכחות של התפיסה ה[[תועלתנות|תועלתנית]] שרווחה ערב התיקון, כחלק מההשפעה האנגלית על מערכת [[המשפט בישראל]]. בקביעת נוסח החוק השתתפו גם מומחים מן האקדמיה, ובהם [[שניאור זלמן פלר]] ו[[מרדכי קרמניצר]].
תיקון מהותי נוסף שנעשה בחוק העונשין בשנת 2012 הוא תיקון 113 שבמסגרתו נקבעו עקרונות הענישה והדרך שבה על בית המשפט הגוזר עונש ללכת, במטרה להבנות את שיקול הדעת בענישה.
 
==פרקי החוק==
* [[s:חוק העונשין#חלק מקדמי{{סחפ||חלק מקדמי]]}}
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק א|פרק א]]'}}: הוראות יסוד
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ב|פרק ב]]'}}: תחולת דיני העונשין לפי זמן עשיית העבירה
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ג|פרק ג]]'}}: תחולת דיני העונשין לפי מקום עשיית העבירה
* [[s:חוק העונשין#{{סחפ||חלק א|חלק א]]'}}: כללי
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ד|פרק ד]]'}}: העבירה הפלילית ואחריות לה
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ה|פרק ה]]'}}: עבירות נגזרות
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ה1|פרק ה1]]ה'1}}: סייגים לאחריות פלילית
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ה2|פרק ה2]]ה'2}}: הוראות שונות
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ו|פרק ו]]'}}: דרכי ענישה
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ו1|פרק ו1]]ו'1}}: הוראות להתאמת דיני העונשין
* [[s:חוק העונשין#{{סחפ||חלק ב|חלק ב]]'}}: עבירות
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ז|פרק ז]]'}}: ביטחון המדינה, יחסי חוץ וסודות רשמיים
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ח|פרק ח]]'}}: פגיעות בסדרי המשטר והחברה
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק ט|פרק ט]]'}}: פגיעות בסדרי השלטון והמשפט
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק י|פרק י]]'}}: פגיעות בגוף
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק יא|פרק יא]]י"א}}: פגיעות ברכוש
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק יב|פרק יב]]י"ב: זיוף כספים ובולים
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק יג|פרק יג]]י"ג}}: עבירות קלות
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק יד|פרק יד]]י"ד}}: עבירות הכנה וקשר
** [[s:חוק העונשין#{{סחפ||פרק טו|פרק טו]]ט"ו}}: הוראות שונות
 
הצגת העבירות בחלקו השני של החוק אינה בדרך של איסור עשייה, אלא בדרך של קביעת עונש למעשים (כנרמז בשם הערך) - חוק העונשין הוא [[חוק קאזואיסטי]]. כך, למשל, החוק אינו אומר "אסור לרצוח" אלא קובע "העושה אחת מאלה יאשם ברצח ודינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד". בחוקים אחרים המטילים עונשים ניתן למצוא שילוב של שתי הגישות. ב[[חוק למניעת הטרדה מינית]], למשל, קובע {{סחפ|חוק למניעת הטרדה מינית|סעיף 4}} "לא יטריד אדם מינית את זולתו ולא יתנכל לו", ובסעיףוב{{סחפ|חוק למניעת הטרדה מינית|סעיף 5|סעיף שלאחריו}} נקבע העונש למי שאינו מציית לאיסור זה: "המטריד מינית אדם כאמור בסעיף 3(א)(3) עד (6), דינו - מאסר שנתיים".
 
העונשים הקבועים במרבית סעיפי חוק העונשין הם עונשי מקסימום. המשמעות היא שבית המשפט המרשיע את העבריין רשאי להטיל כל עונש שהוא, ובלבד שאינו חמור מהעונש שנקבע בחוק. בעבירות מסוימות, כגון [[אונס]], [[רצח]] ועוד, ישנם עונשי מינימום.
משתמש אלמוני