הדמוקרטיה האתונאית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאתונה העתיקה
Nngnna (שיחה | תרומות)
שורה 96:
משרות הארכונטים היו שמורות תחילה לבני המעמד העליון, אך בעקבות רפורמות שנערכו על ידי [[אפיאלטס]] ו[[פריקלס]] נפתחו משרות הארכון תחילה לבני המעמדות השני והשלישי ולבסוף היו המשרות פתוחות לכל האזרחים האתונאים. עם השלמת שינוי זה נערכה מהפכה נוספת, ונושאי המשרה זכו לתשלום מהמדינה עבור שירותיהם. בכך נתאפשר הלכה למעשה לאזרחים שהיו חסרי אמצעים להקדיש את זמנם לשירות הציבור. תחילה ניתן שכר לשופטים בבתי המשפט, לאחר מכן לארכונטים ולבסוף, במהלך [[המאה הרביעית לפני הספירה]], הונהג תשלום שכר עבור ההשתתפות בפעילות המועצה.
 
====הסטרטגוי====
בשלב מסוים, ככל הנראה בעת הרפורמות של קלייסתנס, נקבע תפקיד ומעין מועצה נוספים: עשרה סְטְרַטֵגוֹי - אחד מכל שבט, שהיו מפקדי הכוחות. בתחילה הם נבחרו במסגרת שבטית. לאחר מכן נבחרו הסטרטגוי על ידי כלל האסיפה. הארכון פולמרכוס עמד בראשם בתפקיד סמלי בעיקרו של מפקד עליון של הכוחות המזוינים. בעת מלחמה הסטרטגוי החליטו בהתדיינות והצבעה על האסטרטגיה לפני היציאה לקרב ובחרו אחד מהם בכל פעם לפקד על הקרב עצמו. בשנת [[487 לפני הספירה]] הוחלט להפסיק את מינוי הארכונטים על פי בחירה ולקבוע את זהותם על פי הטלת גורל. בעוד חשיבותם יורדת, עלתה חשיבותם של הסטרטגוי שנבחרו ללא הגבלת מספר כהונותיהם. היו אלו אנשים מקרב המשפחות הוותיקות ביותר באתונה - מעמד האצולה לשעבר שהיו בעלות מסורת צבאית וגידלו את בניהן על מנת להיות מנהיגים צבאיים. הפולמרכוס חדל עם הזמן מלשמש כמפקד הצבא ועיקר עיסוקו היה בניהול ענייני המטויקים -הזרים. הפיקוד על הצבא עבר לידי הסטרטגוי, ובעת מלחמה מינתה האסיפה את אחד מהם לעמוד בראש המערכה. במקרים של מלחמה בהיקף גדול במיוחד מונו 2 ולעתים יותר סטרטגוי לעמוד בראש הכוחות האתונאיים, ואחד מהם קיבל את הסמכות לשמש מצביא עליון. מאחר שההיסטוריה של אתונה רצופה היתה מלחמות ומעשי איבה וקשורה במפעלים צבאיים, מילאו הסטרטגוי תפקיד מרכז בניהול יחסי החוץ של אתונה ובהדרגה בניהול כל האספקטים של השלטון. כך הפכו הסטרטגוי, בסופו של דבר, לגוף המושל באתונה הלכה למעשה. לעתים עמד בראשם מנהיג חזק במיוחד שזכה לתואר '''סטרטגוס אוטוקרטור''' - סטרטגוס בעל סמכויות לא מוגבלות.
 
====הדמגוגים====
במקביל לעליית הסטרטגוי ובעקבות רפורמת האריאופגוס יכלו אזרחים ממעמדות נמוכים לרכוש עמדות השפעה וכוח, תחילה באסיפת העם ולאחר מכן במועצה, והם נקראו '''דמגוגוס''' -כלומר "מנהיג העםעממי". עם עליית הדמגוגים לעמדות כוח היו בהם שנבחרו לסטרטגוי ועסקו בעניינים שלא היו קשורים ישירות לצבא או לניהול מלחמות.
 
===מועצת הארכיאופגוסהאריאופגוס===
לאחר שנסתיימה שנת כהונתם עברו הארכונטים לשמש, עד יום מותם, במועצת האריאופגוס - "המועצה של גבעת [[ארס (מיתולוגיה)|האל ארס]]" - על שם מקום מושבה. מועצה זו שימשה ככלי פוליטי של מעמד האצולה, בראשה ישב הארכון, והיא שימשה כגוף מפקח על פעילות נושאי המשרות באתונה, פיקוח על תהליך חקיקת החוקים חדשים על ידי בחינתם בטרם התקבלה החלטה סופית של אספת העם וסמכות לבטל חוקים אם סתרו את החוקה או חוקים קיימים, ועל פי חוקים שנקבעו על ידי [[דרקון (מדינאי)|דרקון]] גם כערכאה משפטית במקרים של [[רצח]].
 
עם הזמן נשחק מעמדה של מועצת הארכיאופגוסהאריאופגוס, שכל עוד שמר על יוקרתו ומעמדו הוא גם עמד ככוח נגדי למגמה הדמוקרטית של שלטון כלל העם, לפי רפורמת קלייסטנס המועצה עמדה כשומר על החוקים והחוקה, ובשעות חרום ומצוקה השתמשו מדינאים ואסטרטגים במועצה על מנת להעביר החלטות נוחות ובמהירות, תחת חוקי [[אפיאלטס]] הועברו בשנת [[462 לפני הספירה]] סמכויות הארכיאופגוסהאריאופגוס בתחום המשפטי לאסיפת העם ובתי המשפט המסונפים אליה, ונסללה הדרך לשינויים שיזם פריקלס ובמהלכה נותקו האריסטוקרטים ממרכזי הכוח של המשטר הדמוקרטי באתונה. על שינוי זה שילם אפיאלטס בחיו ונרצח זמן קצר לאחר רפורמת הארכיאופגוסהאריאופגוס על ידי מתנקש שככל הנראה נשלח על ידי אגודות סתר (יוונית: טאריאיי) שהייתה ממתנגדי המשטר הדמוקרטי.
 
===אספת העם===
[[תמונה:Scherbengericht.png|שמאל|ממוזער|150px|שברי אוסטרקונים, למעלה [[פריקלס]], במרכז [[קימון]] ולמטה [[אריסטידס]]]]
ה [[אקלסיה]] - (κκλησία) אספת עם האתונאית הייתה עמוד השדרה של הדמוקרטיה היא הייתה הגוף הריבוני והמחוקק וחבריה לא נבחרו כנהוג כפי שנהוג ב[[דמוקרטיה ייצוגית]], אלא היו כל אזרחי אתונה, הם היו זכאים להשתתף באסיפות, לדבר ולהציע הצעות בפני המליאה ולהצביע על הצעות שעמדו על סדר היום. בכך נקבע אופייה של מערכת השלטון באתונה כ[[דמוקרטיה ישירה]]. באסיפה נוצרו גושים של מצביעים שתמכו או התנגדו לנושא מסוים שעל סדר היום אך לא היו מפלגות פוליטיות קבועות, לא הייתה ממשלה ולא הייתה [[אופוזיציה]]. האסיפה קיבלה את מעמדה הקבוע על ידי [[סולון]], והוכרה כגוף הריבוני של העם האתונאי בעקבות הרפורמות של קלייסתנס, תחומי העיסוק העיקריים של האסיפה היו:
* הכרזות רשמיות על מלחמה או מתן אזרחות לזרים.
* בחירת נושאי תפקידים.
שורה 132:
 
===המועצה הקבועה ===
במסגרת הרפורמות של סולון הוקמה לצד מועצתאספת העם מועצה קבועה בעלת מספר חברים מצומצם שנקראה [[מועצת הבולי]] (βουλή) ובה ישבו 400 חברים - 100 נציגים לכל שבט. אספה זו פעלה על מנת לגבש את ההחלטות שהובאו בפני אספת העם ולאחר דיון האם ההצעות עולות בקנה אחד עם החקיקה הקיימת באתונה ולמסגרת תקציב המדינה, החזירה אספת הבולי את ההצעה המוגמרת לשם הצבעה והחלטה סופיות.
 
בעת הרפורמות של קלייסתנס הוחלפה מועצת ה 400 במועצה בה היו חברים 500 אזרחים והיא הייתה מורכבת מ 50 נבחרים מכל שבט מבין 10 השבטים שהקים קלייסתנס. הבחירות למועצה נעשו בתחילת השנה האתונאית אז נערכו ישיבות במועצות הדימויי ובהן הורכבו רשימות מועמדים ראשוניות, לאחר מכן התכנס השבט כולו וקבע על פי הטלת גורלות ולפי מפתח שהתבסס על גודל הדימויי את נציגי השבט במועצת הבולי. הנציגים היו חייבים להיות בני 30 לפחות ויכלו לשרת עד 2 קדנציות כל אחת של שנה במועצה.