קרישת דם – הבדלי גרסאות

נוספו 70 בתים ,  לפני 4 שנים
מ
זוטות
מ (שינוי סדר הפרקים (בוט סדר הפרקים))
מ (זוטות)
'''קרישת דם''' היא מנגנון קריטי שבאמצעותו נשמרת תקינותו של [[מחזור הדם]] ונמנע איבוד דם. מנגנון זה הוא חלק ב[[הומאוסטזההומאוסטאזיס]] של [[גוף האדם]]. קרישת דם היא תהליך שבו ה[[דם]], אשר נמצא במצב [[נוזל|נוזלי]]י בדרך-כלל, יוצר גושים [[מוצק|מוצקים]]ים הנקראים [[קריש דם|קרישי דם]].{{ש}}
קרישי הדם מורכבים מ[[תא דם אדום|תאי דם אדומים]], מ[[טסית דם|טסיות דם]] ומסיבים של ה[[חלבון]] [[פיברין]], ונוצרים בדרך-כלל כש[[כלי דם]] נפגע ודם מתחיל לזרום החוצה.{{הפניה לערך מורחב|קריש דם}}
 
==תהליך קרישת הדם==
[[קובץ:Classical blood coagulation pathway.png|300px|ממוזער| ההפעלה הראשונית של מערכת הקרישה יכולה להיעשות בשתי דרכים עיקריות - במנגנון האינטרינזי או במנגנון האקסטרינזי]]
לפיברינוגן תפקיד מרכזי במנגנון הקרישה. זהו [[זימוגן]] של [[פיברין]] הנוצר ב[[כבד]] ומהווה 4% מחלבוני ה[[פלזמה (דם)|פלזמה]]. הפיברינוגן הוא חלבון מסיס, ובתהליך סתימת הפרצה, על ידי האנזים [[תרומבין]], הוא הופך לפיברין, שהוא חומר שאינו מסיס, וכך סותם את הפריצה בכלי הדם הפצוע.{{ש}}
מנגנון קרישת הדם מבוסס על הפעלת גורמי קרישה שונים. ההפעלה הראשונית של מערכת הקרישה יכולה להיעשות בשתי דרכים עיקריות - במנגנון האינטרינזי על ידי [[פקטור XII]] אשר מפעיל את המערכת, כתוצאה מנזק מקומי ל[[כלי הדם]], או במנגנון האקסטרינזי על ידי הגורם הרקמתי (תרומבופלסטין רקמתי, tissue factor) יחד עם [[פקטור VII]].{{ש}}
מקובל לחלק את מנגנון הקרישה לשלושה שלבים:
#שלב 1- התהליך עד להפעלת [[פקטור X]]- יכול להיעשות במנגנון האינטרינזי (שבו דרושים גורמי הקרישה מסוג [[פקטור VIII]], [[פקטור IX]], [[פקטור XI]] ו[[פקטור XII]], פוספוליפידים ויוני קלציום), או במנגנון האקסטרינזי (דרוש תרומבופלסטין רקמתי ו[[פקטור VII]]).
#שלב 2- הפעלה של [[פקטור II]] - (פרותרומבין) והוא הופך לטרומבין, בעזרת [[פקטור X]], [[פקטור V]] ויוני קלציום ופוספוליפידים.
#שלב 3- פקטור I (פיברינוגן) הופך לפיברין, על ידי טרומבין, ועובר פולימריזציה ספונטנית. [[פקטור XIII]] עוזר בתהליך הפולימריזציה הנ"ל.
[[קובץ:Coagulation cascade.png|שמאל|ממוזער|250px|[[תרשים]] תהליך קרישת הדם המשני]]
שני התהליכים שבהם נוצר פיברין מפיברינוגן:
 
===שפעול טסיות הדם===
'''טסיות דם''' הן אלו המאתחלות את תהליך קרישת הדם בחלק נכבד מהמקרים. בכלי דם רגילים, מופרש החלבון vWF (פקטור פון וילברנד - Von Willebrand factor) לאזור בין האנדותל לדופן החיצוני של כלי הדם, אזור המופרד מזרם הדם התקין. כאשר כלי דם נפגע, נחשף ה-vWF לדם ומגייס נוגדנים, קולגן וגורמי קרישה נוספים. טסיות הדם הנחשפות לקולגן נצמדות אליו. כמו כן, הן עוברות תהליך שפעול: באמצעות vWF, מתקיימת [[תגובה כימית]] עם חלבונים בשטח הטסית. שפעול זה גורם לשני אפקטים:
* שחרור תוכן הטסיות: [[ADP]], [[סרוטונין]], vWF וחומרים נוספים. שחרור תוכן הטסיות גורם למשיכה של טסיות נוספות לאזור. טסיות אלו אף הן משופעלות על ידי vWF וכך הלאה. כמן כן, תוכן הטסיות גורם לעליה ביכולת ההצמדות של פיברינוגן באזור.
* שינוי בצורת הטסיות: הטסיות מאבדות את צורתן המעוגלת והופכות לדמוי כוכב. בצורה כזאת יש ביכולתן להצמד טוב יותר.
 
 
==סיווג הפרעות בקרישת דם==
באופן כללי, הפרעות בקרישת הדם מחולקות ללשני סוגים:
* הפרעה ראשית (Primary hemostasis disorder), שבה הפגם הוא ב[[טסיות]]. מאחר שהן הראשונות להגיב במקרים של דימום, פגם בהן יאופיין בדימומים מיידיים ושטחיים, וב[[רירית|ריריות]] - [[רירית האף]], [[מערכת העיכול]], מנורגיות, דימומי חניכיים והמטומות בעור. דימומים כאמור יכולים לאפיין גם צורה קלה של מחלת פון וילרברנד. אצל חולה בעל דימומים כאלו, יש לבחון מהו מספר הטסיות (בספירת דם), וכן בדיקה תפקודית לאיגור (אגרגציה) של הטסיות. כך למשל, ב[[טרומבואסתניה גלנצמן]], עקב חוסר היכולת של הטסיות לעבור אגרגציה ולהיצמד זו לזו, ניתן לראות כי הקריש אשר נוצר לא קטן לאחר זמן מה כתוצאה מחוסר התכווצות הטסיות.
* הפרעה משנית (Secondary hemostasis disorder), שבה הפגם הוא בפקטורי הקרישה (יכול להיות גם צורה קשה של מחלת פון וילרברנד): הדימומים הם עמוקים- לחללים, לשרירים, פרקים, תוך מוחי ולרטרופריטוניאום. אצל חולה עם דימומים כאלו, יש לבחון את הערכים PTT, PT, פיברינוגן, TT (בהמשך, להלן) ובדיקות נוספות כגון D-DIMER. כל בדיקה מכוונת לגבי פקטורי קרישה ספציפיים שעלולים להיות פגומים בתהליך הקרישה.
 
==בדיקת תפקודי הקרישה==
*זמן דימום תקין נע בין 4 ל-8 דקות, הוא מוארך בהפרעה כמותית או איכותית בטסיות ובפגיעה בכלי הדם.
*זמן קרישה תקין נע בין 8 ל-12 דקות.
*זמן פרותרומבין, או PT-prothrombin time- זהו מבחן שבו מוסיפים תרומבופלסטין רקמתי ויוני קלציום, המפעילים את מערכת הקרישה. מבחן זה בודק למעשה את המנגנון האקסטרינזי ותפקודו של פקטור VII, וכן את שלב 2 כאמור לעיל. הזמן התקין נע בין 12-1412–14 שניות. כך למשל, מחסור ב[[פקטור VII]] יגרום לעליה ב- PT, בעוד שספירת הטסיות ו- PTT יהיו במסגרת הנורמה (ראו להלן). באופן דומה, שימוש ב[[קומדין]] או קיומה של מחלת כבד, עלולים להאריך את PT.
*מבחן PTT- partial thromboplasin time- זהו מבחן הבודק את המנגנון האינטרינזי. קרישת הפלזמה נבדקת על ידי הוספת קלציום, פוספוליפידים וגורמים המפעילים את פקטור XII ובוחנים כמה זמן לוקח לקריש הדם להיווצר. זמן תקין הוא בין 25-4025–40 שניות. הפקטורים המעורבים במבחן זה הם הפקטורים 12,11,10,9,8,5,2,1. מחלות בהן זמן PTT גבוה הן מחלות המאופיינות בבעיה בפקטורי קרישה הפועלים במנגנון האינטרינזי כפי שהוזכרו לעיל, כאשר מבחן PT תקין, הרי שהפקטורים הנבדקים הם רק הפקטורים 12,11,9,8 (שאר הפקטורים מעורבים במסלול המשותף לאינטרינזי ולאקסטרינזי)- למשל, במחלות [[המופיליה]] במקרה שיש דימום (ואז הפגם יהיה בפקטור 8 או פקטור 9) או בחוסר של פקטור 12 או פקטור 11- אם החולה אינו מדמם. במקרה שגם PTT וגם PT מוארכים (כאשר מספר הטסיות הוא תקין), יש בעיה בפקטורי הקרישה המשותפים הן למנגנון האינטרינזי והן למנגנון האקסטרינזי- פקטור 10,5,2,1.
*זמן טרומבין- (TT-thrombin time-) – זהו מבחן הבודק את שלב 3 של הקרישה בלבד. זמן מוארך מעיד על רמת פיברינוגן נמוכה, או הפרעה בפעילות הפיברינוגן (מוסיפים טרומבין, אשר אמור להפוך פיברינוגן לפיברין, אם רמות הפיברינוגן נמוכות או שיש הפרעה בפעילותו, הזמן יתארך).
 
==ראו גם==
*[[מחלות של מערכת הדם]]
*[[נוגדינוגד קרישה]]
*[[מחלת וון וילברנד]]
 
* {{כלכליסט|פרופ' נתן בורנשטיין|כך נמנע שבץ מוחי וגם נחסוך עלויות|3652823|02 בפברואר 2015}}
* {{ynet|ליאת רותם מלמד|חשים "דפיקות לב"? זה עלול להסתיים במוות|4453302|14 בנובמבר 2013}}
* {{הערוץ האקדמי|פאנל מומחים|להמיס את הקריש - חידושים בשבץ מוחי|1405|וידאו}}, 26 בינואר 2009
* ד"ר שמואל גבעון, [http://www.clalit.co.il/HE-IL/Family/family_health/illness/articles/blood_clots מה הסיכוי שלך לפגוש קריש?], באתר [[שירותי בריאות כללית]], 2 בינואר 2013
* [http://clot.doctorsonly.co.il החברה הישראלית לקרישת דם] - אתר האינטרנט של הארגון
* {{הידען|דר. משה נחמני|כיצד נקרש הדם בגוף?|how-blood-clots-1807149|18 ביולי 2014}}