חיל המשלוח של ארצות הברית – הבדלי גרסאות

עד חודש יוני 1917 הגיעו לצרפת כ-14,000 חיילים אמריקאים, ועד חודש מאי 1918 הוצבו בצרפת למעלה ממיליון חיילים אמריקאים, מחציתם היו על קו החזית. כיוון שבתחילת משלוח הכוח היה מחסור באוניות להעברת החיילים מארצות הברית לאירופה, הצבא גייס למאמץ [[אוניית תענוגות|אוניות תענוגות]], החרים אוניות גרמניות, ושאל אוניות ממדינות ההסכמה כדי להעביר חיילים מ[[נמל]]ים ב[[ניו יורק]], ב[[ניו ג'רזי]] וב[[וירג'יניה|ווירג'יניה]]. המאמץ לשלוח חיילים אל מעבר לים הציב קשיים רבים לצבא ארצות הברית ויצר את הצורך באסטרטגיות ארגוניות חדשות ובקווי פיקוד ושליטה שיאפשרו את המבצע במהירות וביעילות. נמלי [[בורדו]], [[לה פליס]], [[סן נזר]], ו[[ברסט (צרפת)|ברסט]] ב[[צרפת]] היו נמלי הכניסה העיקריים לכוחות, שהועברו מיד לרכבות שיצאו אל החזית. מהנדסים אמריקאים בנו בצרפת מזחים חדשים לידם יכלו לעגון 82 אוניות, הם סללו כ-1,600 ק"מ של מסילות וכ-160,000 ק"מ של קווי טלפון וטלגרף.

 

 

פרשינג שאף לכך שכוחות חיל המשלוח יוכלו לתפקד באופן עצמאי וללא תלות בחילות צרפת ובריטניה, אולם לא ניתן היה להגשים את שאיפתו עד אשר הגיעו כוחות מאומנים ליבשת אירופה. כדי להעביר את הכוחות במהירות, חיל המשלוח הותיר בארצות הברית את כלי הנשק הכבדים, והתותחנים האמריקאים נאלצו להשתמש בארטילריה הצרפתית והבריטית, [[תותח 75 מ"מ מודל 1897|תותחי 75 מ"מ מודל 1897]], [[תותח 155 מ"מ מודל 1917 שניידר]] (Canon de 155 C modèle 1917 Schneider) ואחרים. כוחות האוויר האמריקאיים השתמשו במטוסי [[ספאד אס XIII]] ו[[ניופורט 28]] צרפתיים, וחיילי השריון צוידו בטנקי [[רנו FT-17]] צרפתיים. על אדמת צרפת הקים פרשינג מתקני אימונים שנועדו לאמן את החיילים האמריקאים בציוד החדש.