פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
=== התפתחות הקו ובניית הסמל ===
 
בשלב השרבוט, בגילאים שנתיים עד ארבע, מתחיל הילד להתנסות בציור, כשהוא מייצר תנועות קינטיות על גבי משטח הציור. במהלך שלב זה, שרבוטים קוויים של תנועה חזרתית מימין לשמאל וההיפךוההפך, הופכים לשירבוטים מעגליים. אז נרכשת התנועה הנשלטת, ומתחילות להופיע הצורות הראשונות. בשלב זה הילד רואה דמיון בין הצורה המצוירת, שהיא על פי רוב עיגולית, לבין אובייקט מוכר. כאן מתחיל לראשונה השימוש בצורות, שמתוכו נוצרים הסמלים, בכך שהצורה המצוירת מצביעה כעת על ישות אחרת, מעבר לזו שאותה היא מייצגת. היכולת ל[[הפשטה]] מאינספור הפרטים המרכיבים את האדם, והיכולת לאפיין ולהגדיר את טבעו החי, מעידות על ההבנה שהסמלים הם "מייצגים", ושאין להחשיבם בטעות רק לאובייקט הממשי שאליו הם מתייחסים.
 
זאת ועוד, שלב זה הוא שלב של גילוי והנאה; הילד שהתנסה עד עתה בחזרתיות מתמדת, מתנסה בסוג חדש של תנועה, שממנה מתפתח הקו המעגלי.{{הערה|שם=Lowenfeld|Lowenfeld, V. (1956). ''Creative and Mental Grow''. The Macmillan Company. New York}} מתוך תנועה מעגלית זו, עובר הילד לשלב הפרה-סכמטי, שמגיע בסביבות גיל ארבע עד שבע. בשלב זה מתחיל הילד להתנסות ביצירת דמות אנוש: העיגול משמש כייצוג ל[[ראש]], וקווים ארוכים משמשים כ[[רגל]]יים.{{הערה|שם=Lowenfeld}}
 
=== חולות בסרטן השד ===
במחקר שנערך בקרב נשים החולות ב[[סרטן השד]], אשר הגיעו לקבל טיפול וייעוץ רפואי, הן התבקשו לצייר מנדלה, בשלבים שונים של המחלה, מרגע האבחון עד סוף תהליך המחלה או ההחלמה (כולל מקרים של [[כריתת שד]], ומקרים בהם היו תחת מעקב). המטופלות קיבלו דף עם ציור סכמטי של מנדלה וחמישה עשר צבעים, המחולקים לשלוש קבוצות: חיוביים (ירוק כהה, חום כהה, צהוב עמוק וכחול כהה), נייטרליים (אדום, כתום, שחור ולבן) ושליליים (ירוק בהיר, חום בהיר, תכלת, צהוב חיוור, סגול ואפרפר); זאת בהסתמך על החלוקה התאורטית של באך (Bach), ממחקר שערך ב-1990{{הערה|שם= Elkis-Abuhoff|Elkis-Abuhoff, D, Gaydos, M, Goldblatt, R, Chen, M. (2009). Mandala drawing as an assessment tool for women with breast cancer. ''The Arts in Psychotherapy''. (36), 231-238}}. הצבעים החיוביים הצביעו על החלקים הבריאים (במובן הנפשי ובמובן הפיזיולוגי). הצבעים הנייטרליים נבדקו לאורך הזמן ביחס למחלה: אם המחלה התגברה והצבעים הנייטרליים לקחו חלק גדול יותר ב[[קומפוזיציה]], אזי הצביעו על התגברות המחלה, ולהיפךולהפך. הצבעים השליליים הצביעו על [[דאגה]] של המטופלת למצבה הפיזי. בסופו של התהליך נבדק אופן השימוש בצבע, עוצמת השימוש בו, וסוג הקו (מקווקו, רציף, לא אחיד וכדומה).
 
ממצאי המחקר העלו כי יש [[מתאם]] חיובי בין מצבן הפיזי של החולות לציור המנדלה שציירו. בנוסף, מסקנת המחקר היא כי לציור המנדלה יש משקל חיובי בתהליך ההחלמה של חולות סרטן השד, בכך שהוא מאפשר למטופלות תמיכה פסיכולוגית, ומציע דרך לתקשר עם מצבן הבריאותי באופן בלתי מילולי{{הערה|שם= Elkis-Abuhoff}}. מסקנה זו תואמת את טענתה של קלוג, לגבי קשר הדוק בין מצבים גופניים לבין ציור המנדלה{{הערה|שם=Kellogg}}.