יוסי שביט – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קובץ על יד (שיחה | תרומות) מ הוספת קישור לאוניברסיטת סטנפורד |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1הפך |
||
שורה 32:
פרויקט שני בסדרת המחקרים ההשוואתיים של שביט נערך בשיתוף עם וואלטר מולר (Walter Müller) והתפרסם תחת הכותרת From School to Work{{כ}} (1997) בהוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
{{הערה|Shavit, Y. and W. Müller (eds.) 1998. From School to Work: A Comparative Study of Educational Qualifications and Occupational Destinations. Oxford: Clarendon Press.}}
שביט ומולר חקרו את ההבדלים בין ארצות באופי הקשר שבין השכלה לתעסוקה. קיימים הבדלים ניכרים בין מדינות במידה בה ההשכלה מוכרת ומתוגמלת בשוק העבודה. בחלק מהארצות האנשים עובדים לעתים במשלחי יד שאינם קשורים לתחום אותו למדו. לעומתן יש ארצות בהן הקשר בין השכלה לתעסוקה הדוק - דוגמה לכך היא גרמניה, בה תעודות ההשכלה מבטיחות לעובד תעסוקה בתחום לימודיו. החוקרים מצאו שהסיבה לכך נעוצה באופיה של מערכת ההכשרה המקצועית בארצות השונות. בארצות מהסוג הראשון מערכת ההכשרה המקצועית אינה מוערכת. היא נתפסת כהשכלה סוג ב' ולמעסיקים אין מעורבות בעיצובה. לעומת זאת בארצות מהסוג השני,
=== ריבוד בהשכלה הגבוהה (Stratification in Higher Education) ===
שורה 51:
יחד עם זאת פועלים בישראל כמה עשרות בתי ספר בהם מתקיים עירוב בין יהודים לערבים. חלקם הם בתי ספר המחויבים [[אידאולוגיה|אידאולוגית]] לדו-קיום שוויוני, כגון בתי ספר המאוגדים בעמותת "[[יד ביד: המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל|יד ביד]]" לחינוך [[דו-לשוני]], אך הרוב הם בתי ספר שבהם העירוב הוא נסיבתי ולא אידאולוגי. הללו שוכנים בשכונות מעורבות, הם מוגדרים כבתי ספר עבריים, אך חלק מהאוכלוסייה הערבית בשכונה בוחרים לשלוח אליהם את ילדיהם. הדוגמה הבולטת לכך היא יפו, שכל בתי הספר העבריים הלא-דתיים שבה הם בתי ספר מעורבים. כך גם ברמלה, לוד ובמקומות אחרים.
המחקר הנערך בשיתוף עם דר' אורי שויד ובמימון קרן יאקובס מברר מהם התהליכים החברתיים המתרחשים בבתי הספר המעורבים הללו. למשל האם מתעוררים מתחים בין ההורים מהקבוצות השונות, האם התלמידים בני הקבוצות השונות מתרועעים זה עם זה, האם יש הבדלים בין בתי הספר מהסוג האידאולוגי לבתי הספר שבהם האינטגרציה היא נסיבתית, האם הרכב האוכלוסייה היהודית במקום (למשל שיעור המהגרים ה[[עליית ביתא ישראל|אתיופים]] וה[[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות ה-90|רוסים]]) משפיע על יחסי הקהילה היהודית כלפי הערבית
{{הערה|Shwed, U., and Y. Shavit. 2006. “The Occupational and Economic Attainments of College and University Graduates in Israel.” European Sociological Review 22 (4): 431-442.}}
| |||