שיגור בהתרעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
מ ←‏פתיח: קצת אוויר...
שורה 1:
'''שיגור בהתרעה''' הינה אסטרטגיה של מעצמה גרעינית לשגר את האמצעים הגרעיניים שלה כתגובה להתרעה על כמות מספקת של טילים נכנסים הנחשדים לטילים גרעיניים. שיגור בהתרעה, באם מערכת ההתרעה אמינה מספיק וזמן התגובה של שיגור טילים הינו קצר מספיק, הינו אמצעי לביצוע [[מכה שנייה]] כתגובה ל[[מכה ראשונה]], ועל ידי כך להבטיח [[השמדה הדדית מובטחת]].
 
הסיכון בדוקטרינת שיגור בהתרעה הוא טעות טכנית או פירוש לא נכון של אמצעי חישה העשוי לצד לחשוש שהוא מותקף לכאורה ולשגר את אמצעי הגרעין שלו אל היריב. היריב, בהנחה שהוא בעל יכולת מכה שניה, בין אם באמצעות שיגור בהתרעה ובין אם באמצעים אחרים כ[[צוללת טילים בליסטיים|צוללות טילים בליסטיים]], צפוי לתקוף בחזרה ובמצב ששורר מצב אסטרטגי של השמדה ההדית מובטחת שני הצדדים יושמדו.

מקרה מפורסם של כמעט טעות כזו הוא החלטתו של [[סטניסלב פטרוב]] ב־[[26 בספטמבר]] [[1983]] שהיה קצין תורן ב[[בונקר]] "סרפוחוב־15" שליד [[מוסקבה]], בו שכן מרכז הבקרה של מערכת ההתרעה המוקדמת מפני מתקפת טילים, או ב[[מילת קוד|שם הקוד]] שלה, "אוקו" (עין), שלא לשגר לנוכח התרעה. בדיעבד התברר כי הכשל הטכני שהוביל להתרעות השווא, נבע ממערך נדיר של השתקפות אור [[השמש]] על [[עננים]] גבוהים יחד עם [[מסלול מולניה|מסלולי מולניה]] של הלוויינים.{{הערה|1=archiewood, [http://www.everything2.com/index.pl?node=Molniya%20orbit Molniya orbit], everything2, July 21, 2004.}} התקלה תוקנה מאוחר יותר, באמצעות [[לוויין]] בעל [[מסלול גאוסטציונרי]] שציר הסיבוב שלו זהה לזה של [[כדור הארץ]], דבר שמקבע את מיקומו יחסית לכדור הארץ.{{הערה|שם=ריאיון BBC|Allan Little, [http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/198173.stm 'How I stopped nuclear war'], BBC News, October 21, 1998}}
 
==הערות שוליים==