האימפריה הבריטית – הבדלי גרסאות

חששותיה של בריטניה למלחמה עם גרמניה התממשו ב-[[1914]], עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]]. הייתה זו [[מלחמה כוללת|המלחמה הכוללת]] הראשונה עימה התמודדה האימפריה והממשלה נקטה בשורת צעדים כדי להתמודד עם המצב החדש ובכלל זה החלת [[החוק להגנת הממלכה 1914|החוק להגנת הממלכה]]. הכרזת המלחמה של בריטניה על גרמניה ובעלות בריתה חייבה גם את מושבותיה והדומיניונים שלה, שסיפקו סיוע צבאי, כלכלי וחומרי יקר ערך לבריטניה. מעל ל-2.5 מיליון אנשים שירתו בצבאות הדומיניונים, כמו גם אלפים רבים של מתנדבים מ[[מושבות הכתר הבריטי]]. רוב מושבותיה של גרמניה באפריקה נפלשו ונכבשו במהרה, ובאוקיינוס השקט, כבשו אוסטרליה וניו זילנד את [[סמואה]] ואת [[גינאה החדשה הגרמנית]]. לתרומתם של הכוחות האוסטרליים והניו זילנדיים ב[[קרב גליפולי|מערכה בגליפולי]] נגד [[האימפריה העות'מאנית]] ב-[[1915]], הייתה השפעה גדולה על המודעות הלאומית בבית, וסימנה את [[קו פרשת המים]] בהפיכתן ממושבות ל[[אומה|אומות]] עצמאיות. שתי המדינות ממשיכות לציין את התרומה למערכה ב[[יום אנזא"ק]]. ה[[קנדה|קנדים]] ראו את [[קרב רכס וימי]] באור דומה. תרומתם של הדומיניונים למאמץ המלחמתי הוכר בבריטניה ב-[[1917]], כשהזמין [[ראש ממשלת בריטניה]], [[דייוויד לויד ג'ורג']] את ראשי ממשלות הדומיניונים ל[[קבינט המלחמה האימפריאלי]], כדי לתאם את המשטר האימפריאלי.