מרקוס טוליוס טירו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:אישים שהגיעו לגיל מאה באמצעות HotCat |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''מרקוס טוליוס טירו''' (ב[[לטינית]]: '''Marcus Tullius Tiro''', בסביבות [[103 לפנה"ס]] ארפינום - 4 לפנה"ס פוטאולי) היה מזכירו של הפוליטיקאי, הסופר, ההוגה והנואם [[מרקוס טוליוס קיקרו]], שהמציא שיטת [[קצרנות]] - 1,100 הסימנים הידועים לפי שמו כ"סימנים הטירוניים", וששימשו לו כדי לרשום את נאומי מעסיקו.▼
▲'''מרקוס טוליוס טירו''' (ב[[לטינית]]:'''Marcus Tullius Tiro''', בסביבות [[103 לפנה"ס]] ארפינום - 4 לפנה"ס פוטאולי) היה מזכירו של הפוליטיקאי, הסופר, ההוגה והנואם [[מרקוס טוליוס קיקרו]], שהמציא שיטת [[קצרנות]] - 1,100 הסימנים הידועים לפי שמו כ"סימנים הטירוניים", וששימשו לו כדי לרשום את נאומי מעסיקו.
==ביוגרפיה==
טירו נולד ב[[ארפינו
{{הערה|Jerome,''Chronological Tables'' http://www.attalus.org/translate/jerome2.html 194.1]}} אם כי שדעות לפיהן היה צעיר בהרבה.
קטירו עבד בשירות קיקרו כמזכיר, אך הפך לו עם הזמן לידיד נפש ואיש אמונים.
{{הערה|[http://perseus.uchicago.edu/perseus-cgi/citequery3.pl?dbname=PerseusLatinTexts&getid=1&query=Cic.%20Att.%207.2]Cicero Epistulae ad Atticum 7.2.}} קיקרו ציין אותו במכתביו. הזכיר, בין השאר, כי טירו היה כותב לפי הכתבתו, היה מפענח את כתב ידו, עושה סדר בשולחנו ומטפל בגנו, ואף טיפל בענייניו הכספיים. היו מלות שבח לגבי יעילות שירותיו.
בשובו ממסע ל[[יוון]], ביקש קיקרו ממנו להתאים ללטינית את ה"סימנים היווניים", שיטת קצרנות שהמציא [[קסנופון]] ברישום נאומיו של [[סוקרטס]]. טירו המציא אז שיטת קצרנות משלו שסייעה לו ברישום המדויק של נאומיו וטיעוניו של קיקרו ב[[סנאט]] וב[[בית משפט|בתי המשפט]]. אחרי מות קיקרו פרסם טירו את כתבי קיקרו ואת סיפור חייו.
טירו מת בפוטאולי כשהיה בערך בן מאה. היה בחייו עד למאה מאוד סוערת בתולדות רומא העתיקה.
במאה השביעית ייחס [[איזידור מסביליה]] שיטת קצרנות בת 1100 סימנים
הסימנים הטירוניים היו בשימוש, ללא שינוי משמעותי, למשך אלף וחצי שנים, עד ל[[המאה ה-17|מאה ה-17]],
==כתביו==
יש חושבים כי טירו קיבץ ופרסם את כתבי קיקרו אחרי מות מחברם, ונראה כי כתב ספרים בעצמו. סופרים עתיקים אחדים מזכירים אותו כמחבר ספרים ש[[חיבור אבוד|אבדו]]. [[אולוס גליוס]] ציין שטירו "כתב מספר ספרים בתחום התאוריה של השפה הלטינית ועל שימושה ועל סוגיות שונות אחרות" ומצטט אותו בנוגע להבדלים בשמות שהעניקו ביוונית ובלטינית לכוכבים מסוימים.{{הערה| editionm, translated by John C.rolfe 1961 Aulus Gellius Attic Nights 13,9 Loeb}}. [[אסקוניוס פדיאנוס]] בפירושיו לנאומי קיקרו, מתייחס לביוגרפיה של קיקרו שחיבר טירו בלפחות 4 כרכים.
{{הערה|Asconius Pedianus In Milone 38}} ו[[פלוטרכוס]] מצטט אותו כמקור לפחות בנוגע לשתי תקריות בחיי קיקרו.
{{הערה|פלוטרכוס חיי קיקרו, 41 ו-49}}
לטירו מיחסים את המצאת שיטת הקצרנות של ה"סימנים הטירוניים" שהיה מאוחר יותר גם בשימוש ה[[נזיר]]ים ב[[ימי הביניים]]. אין עדות חותכת על כך, אם כי פלוטרכוס מציין שמזכיריו של קיקרו היו הרומאים הראשונים שרשמו נאומים בשיטת קצרנות.{{הערה|פלוטרכוס - "קאטו הצעיר" 23,3}}
==הסימנים הטירוניים==
הסימנים הטירוניים (בלטינית - annotationes tironianae) התבססו על עקרון כתיבת מילה באמצעות שני סימנים:אחד שציין את ה"שורש" והשני את "הסיומת". היו מלים שלא היו צריכות סיומת - שמות פועל, מלים שלא נזקקו להטיה וכו'.
ה"שורש" סומן באמצעות סימן- למשל
גם תחיליות וסיומות צויינו בסימנים:למשל סימן לסיומת "um"
הסימנים נקשרו זה לזה על ידי קשרים ויצרו סימנים מורכבים שיכלו לקצר מלים שלמות, בצורה די דומה לשיטות הטכיגרפיות או סטנוגרפיות שהופיעו בהמשך. כך נוצר למשל הסימן & בשביל מילת החיבור "ו" (et)
הסימנים הטירוניים היו בשימוש באימפריה הקרולינגית אבל גם הרבה אחריה במיוחד אצל [[נזיר]]ים עד לתקופת ה[[רנסאנס]].
|