פדריקה מוגריני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏קורות חיים: מחנה פוליטי במפלגה
←‏קורות חיים: הכוונה היא לנשיאת הפרלמנט האיטלקי?
שורה 11:
ב-24 בפברואר 2009 היא מונתה לצוותו של היושב ראש הנכנס של המפלגה הדמוקרטית, [[דאריו פרנצ'סצ'יני]] {{אנ|Dario Franceschini}}, כאחראית על שוויון הזדמנויות. לאחר מכן היא בלטה כחברה בסיעתו של פרנצ'סצ'יני ("Area Democratica"). היא כיהנה גם כסגנית נשיא [[קרן איטליה-ארצות הברית]] {{אנ|Italy–USA Foundation}}.
 
בפברואר 2013 חזרה מוגריני לפרלמנט כנציגת מחוז [[אמיליה-רומאניה]]. במהלך כהונתה בבית המחוקקים ה-17, היא שוב שירתה בוועדת ההגנה, בוועדה לענייני חוץ ובמשלחת הנציגים האיטלקית ל{{ה|אסיפה הפרלמנטרית של נאט"ו}} {{אנ|NATO Parliamentary Assembly}}. החל מאפריל 2013 היתה נשיאת בית הנבחרים. ב-1 באוגוסט 2013 נבחרה לראשות המשלחת האיטלקית לאסיפה הפרלמנטרית של [[נאט"ו]].
היא כיהנה כשגרירת איטליה ב[[נאט"ו]], וב-22 בפברואר 2014 מונתה לשרת החוץ ושיתוף פעולה בינלאומי בממשלת המרכז-שמאל של [[מתאו רנצי]], ובכך הפכה לאישה השלישית במספר המכהנת בתפקיד זה. היא כיהנה בתפקיד עד 31 באוקטובר 2014.
 
היא כיהנה כשגרירת איטליה ב[[נאט"ו]], וב-22 בפברואר 2014 מונתה לשרת החוץ ושיתוף פעולה בינלאומי בממשלת המרכז-שמאל של [[מתאו רנצי]], ובכך הפכה לאישה השלישית במספר המכהנת בתפקיד זה. היא כיהנה בתפקיד עד 31 באוקטובר 2014.
 
ב[[יוני]] 2014 נכשל הניסיון לאשר את מינויה לשרת החוץ של האיחוד האירופי וסגניתו של [[דונלד טוסק]], נשיא [[הנציבות האירופית]], במקום [[קתרין אשטון]], בשל התנגדותן של כמה ממדינות מזרח אירופה, אך ב-[[30 באוגוסט]] 2014 אושר המינוי פה אחד. לפני מינויה הפורמלי נשמעו קולות, בעיקר בארצות הברית ובמדינות מזרח אירופה, שטענו כי זהו מינוי שגוי, משום שהיא תהיה רכה מדי כלפי רוסיה{{הערה|[http://www.brookings.edu/blogs/up-front/posts/2014/08/italian-foreign-minister-mogherini-europe-wright "Mogherini is the Wrong Choice for Europe"],{{כ}} 28 באוגוסט 2014 באתר [[מכון ברוקינגס]]}}.