הבדלים בין גרסאות בדף "לימודי מוכפפות"

אין שינוי בגודל ,  לפני 14 שנים
מ (קישור)
חברי האסכולה יצאו כנגד מה שכינו ה[[היסטוריוגרפיה]] ה[[קולוניאליזם|קולוניאלית]], היסטוריוגרפיה ה[[לאומיות|לאומית]], וההיסטוריוגרפיה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]] בטענה שכל השלוש [[ניכוס|מנכסות]] לעצמן את פעולות האיכר לצרכיהן הן. הביקורת מתחילה מביקורת ה[[מקורות ראשוניים|מקורות הראשוניים]] עצמם, שכן קולם של המוכפפים נעדר מה[[ארכיון|ארכיונים]] הקולוניאליים, ששימרו את נקודת המבט של המדינה הקולוניאלית, של יודעי קרוא וכתוב, ושל בעלי העוצמה בלבד. על בסיס מקורות מוטים אלו נכתבה ההיסטוריה ההודית מנקודת מבטה של האליטה הקולוניאלית בלבד כסיפורה של חברה שסועה ומפולגת שאחדותה נוצרה ונשמרת בזכות הפרויקט הקולוניאלי לבדו.
 
כנגד ההיסטוריוגרפיה הקולוניאלית התפתחה בהודו ההיסטוריוגרפיה הלאומית. זו האחרונה טענה כי האומה ההודית התקיימה זמן ארוך לפני תחילת הפרויקט הקולוניאלי, שלא היה אלא הפרעה בכיוונה הטבעי של ההיסטוריה ההודית, ושהמדינה ההודית המודרנית אינה אלא הגשמת יעודה משכבר הימים של האומה ההודית. כנגד ההיסטוריוגרפיה הלאומית טענו חברי אסכולת לימודי המוכפפות, ראשית, כי כתיבת ההיסטוריה ההודית הלאומית מנקודת מבטה של [[מפלגת הקונגרס הלאומי]] שוללת מהאיכרים כל היסטוריה משלהם, שכן כל פעולותיהם אינן אלא מבשרות את תנועת העצמאות ההודית בלבד; שנית, כי כי האומה ההודית המודרני היא תוצר של תהליך היסטורי, ואלולא התקיימה משחר ההיסטוריה; ושלישית, כי בעוד שההיסטוריוגרפיה הלאומית מעלה על נס את המודרניזציה והדמוקרטיה כיציר כפיה של האליטה, הרי שבו בזמן נשמרו דגמים של כפיפות ושיעבוד של המוכפפים בידי האליטה.
 
כנגד ה[[מרקסיזם|מרקסיסטים]] אימצו חברי האסכולה את ביקורת אנשי [[תאוריית התלות]] שטענו במהלך [[שנות ה-70]] כי ה[[אירופוצנטריות]] של התאוריה המרקסיסטית כופה דגמים שפותחו על בסיס הניסיון ה[[אירופה|אירופי]] על אזורים בהם המציאות הכלכלית והחברתית שונה בתכלית. בכל פעם שהמרקסיסטים האירופאיים נתקלו בסתירה בין התאוריה האירופית למציאות ההודית הם פתרו אותה בתיוג החברה ההודית כ"טרום קפיטליסטית". כך, למשל, בהעדר מוסדות מפלגתיים ודוקטרינה מעמדית ומהפכנית סדורה, פרשו היסטוריונים מרקסיסטיים את פעולות האיכרים בתקופה שקדמה להקמת המפלגה הקומוניסטית ההודית כפעולות של אנשים הנמצאים בשלב טרום מעמדי. עבורם לא הייתה לאיכרים אלא תודעה ראקציונרית ומפגרת, והם לא קראו נכונה את המציאות הקולוניאלית על מנת לעמוד על תודעתם המעמדית. מכן השתמע שרק הקמת המפלגה הקומוניסטית העניקה לפעולות האיכרים משמעות מהפכנית ושללה מהם כל יוזמה משלהם. עבור חברי אסכולת לימודי המוכפפות האיכרים קראו היטב את המציאות בה חיו, ולפעולותיהם היה היגיון משלהם, אותו יש לחשוף ללא הטיות [[אנכרוניזם|אנכרוניסטיות]] כאלו או אחרות.
משתמש אלמוני