היסטוריה של המדע – הבדלי גרסאות

[[היסטוריוגרפיה]] של ה[[מדע]] דנה וחוקרת את התפתחותם של המדע וה[[טכנולוגיה]] ואת השפעתם החברתית, תרבותית, כלכלית ופוליטית של אלו. עצם כתיבת היסטוריה של המדע, טביעת מושגים כגון [[המהפכה המדעית]] וההתמקדות בתהליך התגבשותו של המדע המודרני הוא לפחות בחלקו - ביטוי לעניין שיש 'לנו' בקודמינו, כאשר המילה 'לנו' מתייחסת למי שעבורם אמונותיהם של מדענים בסוף המאה ה-20 נחשבת כאמת על אודות עולם הטבע{{הערה|סטיבן שייפן, המהפכה המדעית (תל אביב: רסלינג 2009), עמ' 14 - 15.}}.

בעקבות ספרו של '''[[תומאס קון]] (Kuhn)'''-, '"[[המבנה של מהפכות מדעיות]]'" (The Structure of Scientific Revolutions), החלו לכתוב את ההיסטוריה של המדע אחרת ממה שהיה נהוג. קון יצא נגד התפיסה שהתפתחות מדעית היא, כפי שטוענים רבים - תהליך הדרגתי שבאמצעותו מתווספים פרטים (מכלול העובדות, התאוריות והשיטות המקובצות בספרים מקובלים) אל ערמת המלאי הגדלה ללא הרף. אם כך טוען קון, ההיסטוריה של המדע היא לפיכך רישום לפי סדר הופעתן, הן את ההתווספויות הללו, הבאות זו לאחר זו והן רישום של המכשולים שעיכבו את הצטברותן. ההיסטוריון של המדע, מצטייר אפוא כבעל שתי משימות. מצד אחד עליו לקבוע לגבי התקופה בה הוא עוסק, על ידי מי ומתי בדיוק התגלתה או הומצאה כל עובדה, חוק ותאוריה המדעיים. ומצד אחר עליו לתאר ולהסביר את אוסף הטעויות, המיתוסים והאמונות הטפלות שגרמו להאטת קצב ההצטברות של מרכיבי ספר המדע המודרני. קון כאמור, יוצא כנגד תפיסה זו וטוען: {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בשנים האחרונות כמה היסטוריונים של המדע מתקשים יותר ויותר למלא את התפקידים שמועידה להם התפתחות זו בדרך של הצטברות. אולי אין המדע מתפתח באמצעות הצטברות של תגליות והמצאות בודדות. כמו כן, נתקלים אותם היסטוריונים בקשיים גדלים והולכים בבואם להבחין בין המרכיב ה'מדעי' בתצפיות ובאמונות העבר לבין מה שכינו קודמיהם בלא היסוס 'טעות' או 'אמונה טפלה' . ככל שמתעמקים במחקר הולכים ומשתכנעים כי השקפות שונות שרווחו בעבר היו בכללן לא פחות מדעיות.}}

תפיסתו של קון הובילה בהכרח לשינוי היסטוריוגרפי. ''''התוצאה של כל הספקות והקשיים האלה היא מהפכה היסטוריוגרפית בחקר המדע''''{{הערה|תומאס קון, המבנה של מהפכות מדעיות (תל אביב: ידיעות ספרים 2005), עמ' 35 - 36.}}.

עם נפילתה של [[הקיסרות הרומית המערבית]], ברוב [[אירופה]] נוצר נתק ממצבורי הידע של העבר. אם כי ב[[האימפריה הביזאנטית|אימפריה הביזאנטית]] עדיין היו מרכזי לימוד ב[[אלכסנדריה]] ו[[קונסטנטינופול]], הידע באירופה המערבית היה מרוכז ב[[מנזר]]ים עד לפיתוחן של ה[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] ב[[המאה ה-12|מאות ה-12]] ו[[המאה ה-13|ה-13]]. בתחילה, אוניברסיטאות אלו לימדו רק [[תאולוגיה]], אך אישים כמו [[רוג'ר בייקון]] עודדו את לימוד ה[[מדע]]ים גם כן. ההוראה המדעית הייתה מבוססת על עותקים מטקסטים עתיקים שנותרו ב[[מערב אירופה|אירופה המערבית]], במסגרת האסכולה הידועה כ[[סכולסטיקה|סכולאסטיתסכולסטית]]. בתוך [[העולם הנוצרי]] הייתה תופעה מוזרה: [[פילוסופיה יוונית]] קלאסית (יחד עם [[אמנות רומית]] ו[[אמנות יוונית|יוונית]], [[ספרות]] ו[[איקונוגרפיה]] דתית) דוכאה, אך עם זאת גם נשמרה.

{{ערךהפניה לערך מורחב|המהפכה המדעית}}

[[ג'ורג' גאמוב]], [[רלף אלפר]] ו[[רוברט הרמן]] חישבו כי מסתבר למצוא עדויות ל[[המפץ הגדול|מפץ הגדול]] ב[[טמפרטורה|טמפרטורת]] [[קרינת הרקע הקוסמית|קרינת הרקע]] של [[היקום]]. ב-[[1964]] גילו [[ארנו פנזיאס]] ו[[רוברט וילסון]] כי טמפרטורת קרינת הרקע היא כ-3 [[קלווין]], וכך יצרו את הבסיס לקביעת גילו המשוער של היקום.

אחת מהתאוריות החשובות והמשפיעות ביותר בכל המדעים הייתה תאוריית ה[[אבולוציה]] ב[[ברירה טבעית]] שקודמה על ידי המדען ה[[בריטניההממלכה המאוחדת|בריטי]] [[צ'ארלס דרווין]] בספרו "[[מוצא המינים]]" ב-[[1859]]. התאוריה של דרווין הייתה כי כל ההבדלים בין החיות נוצרים בתהליכים טבעיים במשך תקופות זמן ארוכות, וכי אפילו בני [[אדם]] הם פשוט יצורים שהתפתחו כך. המשמעויות של האבולוציה מחוץ לתחומי המדע הטהור זכו הן לתמיכה והן להתנגדות בחלקים שונים של ה[[חברה]], והשפיעו עמוקות על ההבנה הפופולרית של מקומו של האדם בעולם.

היסודות למדע הכלכלה המודרני פותחו בידי [[אדם סמית']] ב-[[1776]] בספרו "[[עושר העמים]]". סמית' ביקר את ה[[מרקנטיליזם]], ותמך במערכת של [[סחר חופשי]] עם חלוקת עבודה. הוא הציע, כי "[[היד הנעלמה]]" מבקרת את תהליכי שיווי המשקל והפיתוח במערכות כלכליות גדולות על ידי הרצון לשיפור של כל פרט, אף ללא פיקוח והנהגה מלמעלה. סוג אחר של מחשבה כלכלית, שפותח בידי [[קרל מרקס]] היה מבוסס על כך כי הערך של דבר מגיע מה[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] המושקעת בו. תחת הנחה הזו, ה[[קפיטליזם]] מיוסד על כך כי המעבידים אינם משלמים את מלוא הערך לעובדים שמייצרים את ה[[רווח (כלכלה)|רווח]]. [[האסכולה האוסטרית]] סיפקה תגובה מוקדמת לכלכלה ה[[מרקסיזם|מרקסיסטית]]. אסכולה זו טענה כי הכוח המניע של פיתוח כלכלי הוא ה[[יזמות]]. תאוריה זו מחליפה את תאוריית הערך של מרקס במערכת של [[היצע וביקוש]].

* ג'ון גריבין, '''היסטוריה של המדע: 1543 - 2001''', (תרגום מ[[אנגלית]]: דפנה לוי), תל אביב: [[ספרי עליית הגג]] ו[[ידיעות אחרונות - ספרי חמד]], 2010.

* [http://israelipodcast.blogspot.co.il/2014/05/blog-post.html ההיסטוריה של המדע והקשר שלו לאומנות] - הרצאה מוקלטת מתוך הפודקאסט 'פה ושם בארץ ישראל' בהגשת יפתח מזור.