פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 4 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הוספת קישור למשאל עם
בשנים האחרונות לחייו היה חאפז אל-אסד אדם חולני, אך עדיין החזיק בכוח בהגה השלטון בדמשק. אסד ראה את מטרתו בשנים אלו בהעברה מסודרת של השלטון לבנו. לבשאר היו מתחרים הן מבין משפחת אסד (אחיו של חאפז רפעת וג'מאל), והן מתוך האליטה השלטונית העלאווית. סגן הנשיא [[עבד אל-חלים ח'דאם]], והרמטכ"ל הסורי, [[חיכמת שיהאבי]], שניהם [[מוסלמים]] [[סונים]], הוזכרו אף הם כיורשים. אסד עשה כל מאמץ לדאוג לכך שלאחר מותו ימונה בנו בשאר ליורש. מאמצים אלו כללו אף תפניות ביחסו כלפי [[ישראל]] ואל ה[[מערב]]: אסד ניסה לפתור את בעיית [[רמת הגולן]] בטרם מותו. במרץ [[2000]] עוד נפגש עם הנשיא [[ביל קלינטון]] ב[[ז'נבה]] על מנת לקדם את הפתרון שנראה כהולך ומתרחק. מאמצים אלו כשלו, אך עם מותו של אסד, ב-[[10 ביוני]] [[2000]], היה בנו בשאר היורש הבלתי מעורער לכס הנשיאות הסורי.
 
מינויו לנשיאות של אסד הבן עוכב בימים מספר, וזאת עקב הצורך לשנות את החוקה על מנת לאפשר לאסד, שהיה בן 34, להתמנות לנשיא. [[משאל עם]] שהתקיים על מינויו אישר את המינוי (לתקופה של 7 שנים) ברוב של למעלה מ 97%. ב-[[17 ביולי]] [[2000]] מונה אסד לנשיא סוריה, ובכך התמנה למפקד העליון של הצבא והכוחות המזוינים. עקב כך, הועלה אסד אוטומטית לדרגת '''פריק''' ('''ﻓﺮﻳﻖ''') - הדרגה הגבוהה ביותר ב[[צבא סוריה]].
 
=== כהונתו כנשיא עד פרוץ מלחמת האזרחים בסוריה===