השבת השחורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 21215214 של תרנגולהודו (שיחה) - חסר חשיבות
שורה 21:
ב[[ירושלים]], נתפסו בנייני [[הסוכנות היהודית]] וחברי ההנהלה - [[משה שרת]], [[יצחק גרינבוים]], [[דב יוסף]], [[דוד רמז]] והרב [[יהודה לייב פישמן מימון|י.ל. פישמן (מימון)]] - נעצרו. [[דוד בן-גוריון]], ששהה באותו הזמן ב[[אירופה]], ניצל ממאסר. כמו כן, החרימו הבריטים מסמכים רבים, שהובלו בשלוש משאיות גדולות ל[[מלון המלך דוד]] בירושלים, שם שכנה מזכירות הממשלה והמפקדה הראשית של הצבא. מסמכים אלו הוכיחו בעליל את חלקה של הסוכנות היהודית בהנהגת תנועת המרי העברי.
 
בקיבוץ [[יגור]] נערכה סריקה יסודית, כנראה בעקבות מידע מוקדם שהיה לסורקים על המצאות מחסני נשק במקום. ואכן, בתום שבוע נמצאו 32 סליקים ליד גני הילדים וכן ה[[סליק]] הגדול והעיקרי. בסך הכל נמצאו בקיבוץ בכל מקומות המחבוא יותר מ-300 [[רובה|רובים]], 100 [[מרגמה|מרגמות]] למעלה מ-400,000 כדורים ו-78 אקדחים. (שיחזור עלילתי של חשיפת הסליק ביגור בידי הבריטים במהלך השבת השחורה מתואר בהרחבה במיני-סידרה הבריטית [[ההבטחה]], שם מתוארים גם אירועי השבת השחורה בעיר תל אביב). זמן מה לאחר מכן, הצליחו אנשי ההגנה להשיג בחזרה כ-80% מהנשק, תמורת שוחד של כ-1,000 לירות.
 
בקיבוץ [[מזרע]] פרצו החיילים למטה הפלמ"ח והחרימו מסמכים רבים, בהם כרטסת הפלמ"ח שהייתה כתובה בצופן שאותו לא הצליחו הבריטים לפענח. תפיסת המסמכים הייתה כי לא נשמרו בקפדנות הוראות ההסלקה. אמנם לא נגרם נזק אבל [[יגאל אלון]] כתב כי היה יותר הנזק המוסרי מן הנזק בפועל שכן אין זה כבוד לתנועת מחתרת כי מעון המטה שלה ייתפס בהפתעה. ואכן המטה ראה בכך כישלון מביש לעצמו{{הערה|ספר תולדות ההגנה,:כרך שלישי חלק שני, עמ'893, 1973}}.