יגאל עמיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
שורה 9:
מאוחר יותר נשלח במסגרת "[[לשכת הקשר ליהודי ברית המועצות|נתיב]]" לפעילות חינוכית ב[[ריגה]].
 
עמיר למד [[משפטים]] ב[[אוניברסיטת בר-אילן]]. במהלך לימודיו ארגן (יחד עם [[אבישי רביב]]) שבתות ומסלולי טיול ל[[פנויים פנויות|פנויים ופנויות]] מהמגזר הדתי במקומות שונים בעלי ממשמעותמשמעות פוליטית, כדוגמת [[חברון]], [[נצרים]] ובניין ה[[אוריינט האוס]]. פעילויות אלו היו חוקיות ולגיטימיות, אך לבקשת השב"כ מסר רביב בקיץ 1995 מידע מפורט אודות עמיר, לרבות קשריו עם אחיו [[חגי עמיר|חגי]], פעילויותיו בארגון [[הפגנה|הפגנות]] נגד [[הסכמי אוסלו]] ובגבעת הדגן ב[[אפרת]], תמיכתו ב[[טבח מערת המכפלה]] שבוצע על ידי [[ברוך גולדשטיין]], וכוונתו לארגן "קבוצת סטודנטים רציניים מבר־אילן המעוניינים לעשות דברים", בלי לעדכן לגביה את רביב, שעמיר העריך שהוא במעקב השב"כ. הצהרה זו פורשה על ידי רביב כ"רעיונות כלליים מאוד שאם יתממשו עלולים להוביל גם לפגיעה בערבים.". רביב הונחה להמשיך בפיקוח על עמיר, אך לא הופעלו נגדו אמצעי חקירה נוספים, בין היתר על רקע ריבוי דיווחים חמורים יותר באותה תקופה.{{הערה|דביר קריב, יצחק - רצח רבין: הסיפור שלא סופר, עמ' 22-26}}
 
===רצח ראש הממשלה===
שורה 52:
 
===תנאי מאסרו ===
עמיר הוגדר כ[[אסיר ביטחוני]] ונכלא ב[[כלא איילון]] באגף שהוקם עבורו בלבד ושימש אף לקבלת מבקרים, כשהוא במעקב קבוע של מצלמות אבטחה. בהמשך הועבר בין בתי סוהר שונים. מידימדי חצי שנה המדינה ביקשה וקיבלה אישור להאריך את כליאתו בבידוד, בנימוק שהוא מהווה סיכון ביטחוני עקב משנתו האידאולוגית.{{הערה|רענן בן צור, "[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251007,00.html שירות בתי הסוהר מוציא את יגאל עמיר מהבידוד]", פורסם ב[[ynet]] ב-04.07.12}} המעקב המתמיד אחריו נומק על ידי [[שב"ס]] במניעת פגיעה שלו במערכות הביטחון שבתאו, או בעצמו. בשנת 2000 עמיר עתר לבית המשפט בבקשה להוציא את המצלמות מתאו, בנימוק שהחששות ספקולטיביים ושהוא האסיר היחיד בישראל שתנאי כליאתו כוללים פגיעה שכזו בפרטיות לאורך שנים, וזאת במטרה להשית עליו עונש נוסף ללא משפט.{{הערה|{{גלובס||יגאל עמיר לבג"ץ: להוציא את מצלמות הטלוויזיה מהתא שלי|446833|24/10/2000}}}} בדצמבר 2006 הועבר יגאל עמיר ל[[בית סוהר רימונים]] בשרון, לראשונה לתא ללא מצלמות.{{הערה|{{וואלה!|יהונתן ליס|יגאל עמיר הועבר לתא שבו לא מותקנות מצלמות|1020498|08 בדצמבר 2006|}}}} בשנת 2012, בעקבות עתירות נוספות של עמיר, החליט שב"ס להעבירו לחברת אסירים נוספים, באגף סגור.
 
בשנת [[2001]] תוקן [[חוק שחרור על-תנאי ממאסר]], ונקבע בו שוועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש הממשלה עקב מניע פוליטי-אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן [[חנינה]] לאסיר כזה. עם זאת, החוק לא פוגע בסמכותו של ה[[נשיא מדינת ישראל|נשיא]] לקצוב את העונש או לחון את האסיר.
שורה 60:
 
[[שירות בתי הסוהר]] דחה את בקשת טרימבובלר ועמיר [[נישואים|להינשא]] ואת בקשתם להתייחדות (זכויות שניתנות בדרך כלל לאסירים בישראל, אך לא ל[[אסיר ביטחוני|אסירים ביטחוניים]] פלסטינים{{הערה|{{הארץ|נטע אלכסנדר|קשור אותי אהוב אותי|1.1150868|31 באוקטובר 2006}}}}). בקשות אלה הביאו מספר חברי כנסת ליזום הצעת חוק שתאסור על רוצחי [[ראש ממשלה|ראשי ממשלה]] להינשא, אך זו נדחתה על ידי הכנסת. בסופו של דבר פסק [[בית המשפט העליון]] כי אין לאפשר לבני הזוג להתייחד,{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/Files/04/140/047/g10/04047140.g10.HTM עע"א 4714/04 יגאל עמיר נ' שירות בתי הסוהר]}} בנימוק:
{{ציטוט|אנגלית=|מרכאות=כן|שורות=כן|תוכן=מעשיו של עמיר בעבר, דבקותו במטרותיו האלימות, היותו נערץ ודגם לחיקוי בידי גורמים קיצוניים, קשריו עם גורמים קיצוניים, העובדה שלא התחרט על מעשה הרצח הנורא, נסיונותיוניסיונותיו לשכנע בצידקתבצדקת דרכו האלימה ובצורך ליישמה גם כיום, ועל-הכל: היעדר היכולת לפקח עליו בעת ההתייחדות, כל אלה מוליכים למסקנה כי החלטת המשיב שלא לאפשר למבקש להתייחד עם לריסה, החלטה סבירה וראויה היא.|מקור=|אנגלית=|שורות=כן|מרכאות=כן}}
 
באוגוסט 2004 הודיעה משפחתו של עמיר כי הוא [[קידושין#באמצעות שליח|קידש את טרימבובלר באמצעות שליח]]. טקס הקידושין נערך בביתו של עמיר בהרצליה, כשאביו של יגאל, שלמה עמיר, משמש כשליח. ביולי [[2005]] קבע [[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] ב[[ירושלים]] כי נישואי השניים תקפים.{{הערה|1=מירי חסון ואילן מרסיאנו, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3110548,00.html ביה"ד הרבני: נישואי יגאל עמיר תקפים], באתר ynet}} פניותיו של עמיר לבית המשפט העליון, בדרישה שיוכל להתייחד עם בת זוגו, נדחו בנימוקי ביטחון. הפרשה עוררה בציבור גם את השאלה האם עמיר הוא כאחד הרוצחים, או שעונשו צריך להיות חמור יותר. הוויכוח מומחש להלן בקטעים משתי דעות שהוצגו בעיתונות היומית: