מבצע מצפן – הבדלי גרסאות

תוך עשרה שבועות התקדמו בעלות הברית 1,300 קילומטר, השמידו או לקחו שלל 400 טנקים ו-1,292 כלי ארטילריה, תפסו 130 אלף שבויי מלחמה והשמידו את הארמייה העשירית האיטלקית שכללה 10 דיוויזיות. האבידות הבריטיות היו קלות יחסית, וכללו 494 הרוגים ו-1,225 פצועים. קצין בריטי תיאר את כמות השבויים העצומה באומרו : "תפסנו בשבי 5 [[אקר]]ים [כ-20,000 מ"ר] של קצינים ו-200 אקרים [כ-800,000 מ"ר] של חיילים בדרגות אחרות". לאחר ההפסד כתב גרציאני למוסוליני "בזירת מבצעים זו דיוויזיה משוריינת אחת חשובה יותר מארמייה שלמה [של חי"ר]". למרות הניצחון הבריטי המכריע, המתקפה הסתיימה ללא גירוש האיטלקים מצפון אפריקה. כשהגיעו הכוחות התוקפים למיצר היבשה של [[אל עגיילה]] הורה [[ראש ממשלת בריטניה]] [[וינסטון צ'רצ'יל]] לפיקוד הבריטי בזירת המזרח התיכון לעצור את המשך המתקפה, כדי שניתן יהיה לשלוח חלק מכוחות שהשתתפו בה ל[[יוון]], על מנת למנוע את נפילתה לידי כוחות הציר. בכך הוחמצה הזדמנות פז לסיים את המערכה בצפון אפריקה כבר בראשית 1941, וכיבוש חופי צפון אפריקה נדחה בלמעלה משנתיים, והושלם רק במאי [[1943]]. זמן קצר לאחר עצירת המתקפה הבריטית החלו הכוחות הראשונים של [[קורפוס אפריקה]] הגרמני להגיע לנמל [[טריפולי (לוב)|טריפולי]] במסגרת מבצע סוננבלום, ויחסי הכוחות בין הצדדים היריבים בזירת המערכה של צפון אפריקה השתנו לחלוטין.