חז"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חטח
תגיות: ריקון עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ ביטול גרסה 21516669 של 37.26.149.209 (שיחה)
שורה 3:
חזל
 
==לשון חז"ל==
חזל
{{ערך מורחב|לשון חז"ל}}
'''לשון חז"ל''' או '''עברית משנאית''' (נקראת גם '''לשון חכמים''') הוא כינוי ל[[ניב (סיווג שפה)|ניב]] של ה[[שפה]] ה[[עברית]] שהגיע לשיא תפוצתו בקרב [[יהודים]] שחיו בין [[המאה הראשונה]] ל[[המאה החמישית|מאה החמישית]] לספירה. לשון חז"ל נחלקת לשני רבדים עיקריים: "לשון חכמים א'", שבה נכתבו ה[[משנה]] וה[[תוספתא]], ו"לשון חכמים ב'", שבה נכתבו חלקים מן ה[[תלמוד]] הבבלי והירושלמי ו[[מדרשי הלכה|מדרשי ההלכה]] וה[[אגדה (יהדות)|אגדה]].
 
ההבדל בין העברית של ה[[תנ"ך]], המכונה "[[לשון המקרא]]", לבין לשון חז"ל ניכר מיד לעין, ושימש נושא למחקר של ה[[בלשנות|בלשנים]] לאורך הדורות. ההבדל הזה היה ידוע גם לדוברי הלשון עצמם, שאמרו "לשון תורה לעצמה, לשון חכמים לעצמה"{{הערה|1=תלמוד בבלי, [[מסכת עבודה זרה]], דף נ"ח ע"ב}}.
 
בדרך כלל תוחמים את לשון חז"ל בין תום [[תקופת הזוגות]] ו[[חורבן בית שני]] (כלומר, בסביבות 50-70 לספירה) לבין [[חתימת התלמוד הבבלי]] (בערך [[485]] לספירה). לפני לשון חז"ל דיברו ב[[לשון המקרא]], ובדרך כלל בוחנים את לשון חז"ל לפי הדמיון והשוני בינה ללשון המקרא. בתקופה שבין חתימת [[המקרא]] למאה הראשונה לספירה אפשר להתייחס לשכבת לשון נוספת, שבה נכתבו [[מגילות ים המלח]] ו[[ספר בן סירא]].
 
בתוך לשון חז"ל מבחינים בשלוש תקופות משנה:
* '''"משנה ראשונה"'''
:בתוך ה[[משנה]] אפשר לזהות בבירור משניות שהן קדומות מצד תוכנן ולשונן. מתארכים את המשניות האלה לזמן שבו [[בית המקדש השני]] היה קיים, כלומר, לפני שנת [[70]] לספירה. רוב המשניות האלה עוסקות בהלכות הנוגעות ל[[בית המקדש]] (למשל: [[מסכת תמיד]] ו[[מסכת מידות]]).
* '''לשון ה[[תנאים]]''' ('''לשון חכמים א'''')
:זו הלשון שבה נכתבו ה[[משנה]], ה[[תוספתא]] ו[[מדרש הלכה|מדרשי ההלכה]]. כאמור, בתקופה זו לשון חז"ל עדיין הייתה מדוברת בפי העם. מניחים שהדיבור פסק במהלך המאה השנייה לספירה.
* '''לשון ה[[אמוראים]]''' ('''לשון חכמים ב'''')
:העברית שמופיעה בתלמודים (הבבלי והירושלמי). בתקופה זו העברית כבר לא הייתה מדוברת, והשפה הכתובה מעורבת ב[[ארמית]]. מחלקים את לשון האמוראים לשני חלקים: לשון אמוראי ארץ ישראל (שמופיעה בתלמוד הירושלמי ובחלק מהמדרשים) ולשון אמוראי בבל (שמופיעה בתלמוד הבבלי).
 
==ראו גם==