קידוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←קידוש בליל השבת והחג: הפרדת נושא ה'סברי' לפרק משנה |
Mikey641Bot (שיחה | תרומות) מ הסבה |
||
שורה 2:
'''קידוש''' ב[[יהדות]] הוא אִזכור קדושת היום ([[שבת]] או [[יום טוב|חג]]) ב[[טקס]] קצר. הקידוש נעשה על ידי [[ברכה]] מיוחדת הנאמרת לרוב על [[גביע (כלי)|גביע]] [[יין]] (או [[מיץ ענבים]]), ולחלופין גם על [[לחם|פת]] ובקידוש היום גם על [[חמר מדינה]]. ישנה [[מצווה]] מהתורה לערוך קידוש בליל שבת וחג, היא [[מצוות קידוש השבת בדברים]]. הקידוש נערך קודם ה[[סעודה]] להראות שהסעודה נעשית לכבוד השבת, בדרך כלל על ידי בעל הבית או הבכיר מבין הנוכחים. הקידוש הנעשה ב'''יום''' השבת והחג הוא תקנה [[דרבנן]].
קידוש מהתורה (שנעשה על ידי אמירה בלבד) מתקיים לחלק מן הדעות גם ב[[תפילת עמידה|תפילת העמידה]] של [[תפילת ערבית של שבת]], בה משולבת פרשת "[[ויכולו]]".
על פי סקר ה[[למ"ס]] מ־2009, כ־42% מהאוכלוסייה היהודית בישראל עורכים קידוש בליל שבת{{הערה|[http://www.cbs.gov.il/publications11/seker_hevrati09/pdf/t18.pdf הסקר החברתי של הלמ"ס, 2009], }}.
שורה 11:
מהפסוק ב[[עשרת הדברות]] ([[ספר שמות|שמות]] כ, ז) "זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ", נלמדת [[מצוות קידוש השבת בדברים]]. בנוסף דרשו [[חז"ל]]{{הערה|1=[[תלמוד בבלי|בבלי]] [[מסכת פסחים|פסחים]], קו, א}} על פסוק זה - "זוכרהו על היין".
מוסכם כי הקידוש בליל שבת וביום טוב הוא מצווה מהתורה, אך ישנה [[מחלוקת הלכתית|מחלוקת]] האם קביעת הקידוש על יין (במקום הסתפקות באמירה בלבד, כפי שנעשה ב[[תפילת ערבית של שבת]]) היא מהתורה או מדרבנן. על פי הרמב"ם קביעת הקידוש על היין היא מדרבנן{{הערה|{{רמב"ם|זמנים|שבת|כט}}}}, בעוד לפי רש"י היא מהתורה.
גם הנשים חייבות בקידוש מהתורה, על אף שזו [[מצוות עשה שהזמן גרמה]]. דבר זה נלמד מהשוואת ("[[היקש (הלכה)|היקש]]") 'זכור' (מקור דין הקידוש) ל'שמור' (שמירת השבת שהיא [[מצוות לא תעשה]], בה נשים מחויבות). על פי מרבית הדעות, נשים יכולות להוציא ידי חובה גברים בקידוש{{הערה|דעה ה[[כלבו (ספר)]] המובא ב[[בית יוסף]], דעת ה[[שו"ע]], דעת ה[[ט"ז]] וה[[מג"א]], דעת [[ערוך השולחן]], אורח חיים סימן רע"א}}.
שורה 30:
אף על פי שלמעשה הקידוש בליל השבת או החג תקף גם כלפי יום השבת או החג, [[חכמים]] תיקנו קידוש נוסף גם ביום, ומטרתו היא אזכור נוסף של קדושת היום. קידוש זה הוא קצר יותר והוא כולל רק ברכה על היין (בלי ברכת "מקדש השבת"), ונוהגים להקדים לו פסוקים מן ה[[מקרא]] העוסקים בקדושת היום ([[שבת]], [[שלוש רגלים]] או [[ראש השנה]]). קידוש היום מכונה "'''קידושא רבא'''", ב[[ארמית]] - "הקידוש הגדול" (ב[[לשון סגי נהור]], שכן הוא קצר בהרבה מקידוש הלילה).
בקהילות מסוימות (למשל חלק מן ה[[חסידים]], בכמה קהילות ב[[צפון אפריקה]] ובקרב קבוצה מיוצאי [[יהדות גרמניה]]{{הערה|רותי פויכטונגר, [https://musaf-shabbat.com/2016/08/21/%D7%AA%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%AA-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%A9-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99-%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%99%D7%9B%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%92/ תעלומת הקידוש השלישי], מוסף 'שבת', אתר 'מקור ראשון', אוגוסט 2016}}) נהוג לברך על היין גם ב[[סעודה שלישית]], כשיטת הרמב"ם שהוא מכבוד השבת לשתות יין בכל סעודות השבת{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק ל' הל' ט' וכסף משנה שם.}}. כדי להבדיל בינו לקידוש החובה מברכים עליו באמצע הסעודה, ולא בתחילתה.
היות שקידוש היום הוא רק תקנת חכמים, אדם שיש לו רק כוס יין אחת ישתמש בה לקידוש הלילה, שהוא העיקרי ובו החיוב מהתורה.
שורה 36:
==דיני הקידוש==
===איסור אכילה קודם קידוש===
מפני [[כבוד שבת]] תיקנו חכמים שלא לאכול ולשתות קודם עריכת הקידוש. איסור זה חל מעת שאדם קיבל על עצמו את השבת (טרם זמנה המחויב), או מעת שהשבת נכנסה ('חשכה'), ומאז אסורה אפילו טעימה עד שיקדש (ישנה מחלוקת לגבי שתיית [[מים]]). דין זה הוא גם אם הסעודה החלה ביום שישי קודם השבת, ונמשכה לתוך השבת. כיום לא נהוג לקבוע סעודה בשעת כניסת השבת, אך יש המקיימים את [[סעודת פורים]] כאשר פורים חל ב[[ערב שבת]] בסמוך לכניסת השבת, וממשיכים לאחר מכן את הסעודה כסעודת ליל שבת, כאשר הקידוש נעשה באמצע.
אכילה קודם לקידוש אינה פוטרת מהקידוש, ואדם שטעה והתחיל את סעודת שבת קודם לקידוש, מפסיק באמצע הסעודה לקידוש.
שורה 55:
דעת ה[[רמב"ם]] היא שיין שנוספה לו אפילו כמות קטנה של [[סוכר]] או [[שאור]] פסול לקידוש, היות שיין כזה פסול ל[[נסכים]] הבאים יחד עם ה[[קורבן (יהדות)|קורבנות]] הקרבים ב[[בית המקדש]]. עם זאת רוב הפוסקים חלקו עליו, היות שהקריטריונים ליין למצוות הקידוש קלים יותר מאשר ליין הקרב כנסכים.
ישנה מחלוקת לגבי כשרותו של [[יין מבושל]] לקידוש. דעת הרמב"ם היא שיין כזה פסול, כשם שפסול לנסכים. לדעת [[רש"י]] יין זה פסול מסיבה אחרת, היות שהבישול הופך אותו למוצר אחר, ועל כן לשיטה זו גם ברכתו משתנה מ'בורא פרי הגפן' ל'[[שהכל נהיה בדברו]]'. לעומת זאת, ראשונים אחרים{{הערה|ר"ת ור"י והעיטור והרא"ש}} הכשירו שימוש ביין זה לקידוש, היות שלשיטתם הבישול אף משביח את היין, ופסול יין זה לנסכים קשור לדרישה מקורבנות להיות במצב טבעי, ולא בגלל ירידה באיכותו של היין. בשולחן ערוך הובאה דעת רוב הראשונים, ולאחריה בשם 'יש אומרים' שיטת הרמב"ם ורש"י. הרמ"א כתב שהמנהג ביהדות אשכנז הוא לקדש על יין מבושל. ישנה מחלוקת בין האחרונים האם תהליך ה[[פסטור]] שעובר על היין, תהליך שכולל חימום לטמפרטורה בה מתקיים בישול לזמן קצר, הופך את היין המפוסטר ליין מבושל, מבחינת ההתייחסות ההלכתית.
בגמרא מובא כי ניתן לערוך קידוש על יין שטרם [[תסיסה|תסס]] ועל כן אינו מכיל [[אלכוהולים|אלכוהול]] ('יין מגיתו'), ועל כן [[מיץ ענבים]] כשר לקידוש. יש שפסלו את השימוש במיץ הענבים לקידוש בגלל השימוש ב[[ביסולפיט]] למניעת התסיסה, דבר ההופך את מיץ הענבים לחסר יכולת תסיסה (בניגוד ליין מגיתו, שבחלוף הזמן יתסוס ויהפוך ליין רגיל). למרות דעה זו, השימוש במיץ ענבים לקידוש נפוץ מאוד.
שורה 80:
== קידוש בבית הכנסת בליל שבת ==
מנהג עתיק יומין הוא שבתום [[תפילת ערבית של שבת]], [[שליח ציבור|שליח הציבור]] מקדש על היין. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]{{הערה|1=[[מסכת פסחים|פסחים]] ק, ב}} מבואר כי הקידוש נערך לצורך ה[[הכנסת אורחים|אורחים]] השובתים וסועדים במבנה [[בית כנסת|בית הכנסת]], שהרי צריך לקדש במקום הסעודה, ועל כן שאר המתפללים אינם יוצאים ידי חובה בקידוש זה. אך כבר בזמן הגאונים נהגו לקדש גם כשלא היו אורחים.
מנהג זה בעייתי מבחינה הלכתית, שהרי אם אין אדם שאוכל בבית הכנסת, אי אפשר לצאת ידי חובה בקידוש זה, שאינו במקום סעודה, ואם כן יוצא שהקידוש הוא [[ברכה לבטלה]]{{הערה|1=[[תוספות]] לפסחים ק, ב, ד"ה "ידי קידוש יצאו"; הלכות ה[[רא"ש]], פסחים, פ"י, ה"ה (דף קלא, א ב[[ש"ס וילנא]])}}?
שורה 89:
*לעומת זאת, היו שפסקו מכח קושיה זו, שאין לקיים מנהג זה{{הערה|טור אורח חיים רסט, {{בבלי|פסחים|ק|ב}}, תוס' ד"ה 'ידי'}}.
מחלוקת הלכתית בנושא זה קיימת כבר מ[[תקופת הגאונים]]. רב [[נטרונאי גאון]] הורה שיש לקיים קידוש זה בבית הכנסת אף אם אין אורחים באותה השבת{{הערה|1=דעתו מובאת ב[[סדר עמרם גאון]] (עמוד סה בהוצאת [[מוסד הרב קוק]])}}, ומנהג זה פרץ והשתרש ברחבי קהילות ישראל. לעומתו, [[רב האי גאון]] ו[[יצחק אבן גיאת|ר"י אבן גאות]] התנגדו למנהג זה{{הערה|דעתם מובאת ברשב"א בתשובות (סימן ל"ז)}}. השולחן ערוך כותב{{הערה|סימן רס"ט}} שהמנהג לקדש גם כשאין אורחים וש[[קטן (הלכה)|קטן]] ישתה את היין, אך יותר טוב לא לקדש וכן מנהג ארץ ישראל.
כיום נפוצים ארבעה מנהגים בנושא:
שורה 115:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Kiddush cups|שם ויקישיתוף=גביעי קידוש|ויקימילון=קדוש|ויקיטקסט=קידוש}}
* {{יוטיוב|H6Nugtybv-I|שם=איך עושים קידוש}} ערוץ יהדותון
* {{
*[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/kidush-2.htm קידוש והבדלה], מאמר של [[דניאל גולדשמידט]] באתר "דעת"
*[http://www.shabes.net/shabat-files/kidush.htm סדר הקידוש וההבדלה] (לא פעיל בשבתות וחגים)
שורה 128:
{{חיי הקהילה היהודית}}
{{הלכה}}
[[קטגוריה:ברכות]]
[[קטגוריה:שבת]]
| |||