יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסרת פרמטר "רוחב" מתבנית מיזמים (תג) (דיון)
יענער (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 47:
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שהיו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "נושאי כלים" נוספים היו: הב"ח - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך / חושן משפט.
 
חמיו {{דרושה הבהרה|סיבה=מיהו?}} בקש ממנו לכתוב חיבור ''מעניין'' ולא להתעסק רק בהלכה, ולכן כתב פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי ה[[רמב"ן]], ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]; הספר נדפס בשתי הוצאות עד אמצע המאה ה-20 (בתקס"ו - 1806, ותקצ"ט - 1839). הפירוש שנדפס בחומשים (בשם הקיצור "בעל הטורים") כולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה (כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים) אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש שייחודית לו; פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]].
 
פירושו של רבינו יעקב בן אשר לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", היינו מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ומוסיף אף חידושים משלו. מספרים{{מקור|איפה?}} שאת פירושו לתורה הוא כתב בלילה אחד ובע"פ.