הסכם אי-תוקפנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירה על בסיס תרגום הערך באנגלית |
המשך תרגום מאנגלית וסיום לבינתיים |
||
שורה 1:
'''הסכם אי-התקפה''' או '''הסכם נייטרליות''' הוא הסכם בין 2 או יותר מדינות, בו החותמות על ההסכם מתחייבות להימנע מפעולות צבאיות אחת כנגד השנייה.
לעיתים המונחים "הסכם אי-התקפה" ו"הסכם נייטרליות" משמשים במובנים שונים זה מזה, כשהסכם אי-התקפה מתייחס להסכם הכולל התחייבות של מדינה שלא לתקוף את המדינה השנייה, בעוד הסכם נייטרליות מכיל גם התחייבות שלא לתמוך במדינה שלישית הנלחמת נגד המדינה השנייה.
הסכמי אי-התקפה היו צורה נפוצה של הסכמים בינלאומיים בשנות ה-1920 וה-1930, אך השימוש בהם כמעט פסק בעקבות [[מלחמת
דוגמה להסכם אי-התקפה הוא [[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]] שנחתם בשנת 1939 בין [[ברית המועצות]] לבין [[גרמניה הנאצית]], הסכם שהחזיק מעמד עד לפלישת הצבא הגרמני לברית המועצות במסגרת [[מבצע ברברוסה]] בשנת 1941.
מחקרים שנעשו הראו שסיכוייהן של [[מעצמה|מעצמות]] להיכנס לעימות צבאי נגד מדינות עמן הן חתומות על הסכמי אי-התקפה, גבוה מהסיכוי שלהן להיכנס לעימות כזה נגד מדינות עמן אין להן כל הסכם שהוא.
תוקפנות אסורה לפי [[מגילת האומות המאוחדות]], לפיכך כל המדינות החברות ב{{ה|אומות המאוחדות}} נמצאות תחת התחייבות הסכמית להימנע מפעולות תוקפנות (כמובן, בפועל היו מקרים רבים של הפרה של איסור זה).
[[קטגוריה:בריתות]]
| |||