קטשופ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חצי חציל (שיחה | תרומות)
מ נסחפת
מ הוספת קישור לנתח שוק
שורה 6:
קטשופ לא תמיד יוצר מעגבניות. הוא התחיל כסוג של [[רוטב]], העשוי מ[[פטרייה|פטריות]] או [[דג]] [[מלח בישול|מלוח]] עם [[עשב]] ו[[רוטב|רטבים]]. קטשופ פטריות עדיין קיים בכמה מדינות, כמו בריטניה.
 
את הקטשופ נוהגים לאכול עם מזונות מלוחים, [[בשר (מזון)|בשר]] ובעיקר [[צ'יפס]]. ישנם סוגים מתוקים יותר ופחות, וכן ברמות חריפות שונות. קטשופ מעורב עם [[מיונז]] מהווה את הבסיס ל[[רוטב אלף האיים]]; וקטשופ מהווה מרכיב חשוב גם ביצירת [[רוטב ברביקיו]], בעיקר ב[[דרום ארצות הברית]]. חברת [[היינץ]] מובילה את [[נתח שוק]] הקטשופ העולמי.
 
ב[[ישראל]] מקובל קטשופ (בפרט הסוג המתוק) בעיקר כרוטב למאכלי [[ילדות|ילדים]] ול[[מזון מהיר]]. בשנת 2015 נאסר על חברת "היינץ" להשתמש בשם "קטשופ" במוצריה מכיוון שהוא לא התאים לתקן הקטשופ הישראלי, ובמקומו היא השתמשה בשם "'''מתבל עגבניות'''". לאחר כשנה שונה התקן, והחברה שבה להשתמש בשם "קטשופ".{{הערה|{{ynet|מירב קריסטל|תוקן החוק: היינץ תוכל לקרוא למוצר שלה קטשופ|4842647|17 באוגוסט 2016}}}}{{הערה|נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3708141,00.html ועדת הבריאות הסירה את החסמים בייבוא מוצרי קטשופ שחייבו ריכוז מינימלי של עגבניות], [[כלכליסט]], 20 בפברואר 2017}}