שמואל הנגיד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ראובן. (שיחה | תרומות)
מ ←‏ביוגרפיה: תקלדה
שורה 41:
כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''", (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}}
 
על פי רבי [[משה אבן עזרא]], חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי [[יהוסף הנגיד|יהוסף]], בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר{{מקור}} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נימצאנמצא הספר.
 
על פי אגדה מאוחרת{{מקור}} בחצר ביתו של רבי שמואל הנגיד הייתה מזרקה הנתמכת על ידי שנים עשר אריות, שלימים (עקב חידוש הארמון בהצעתו של רבי שמואל למלך בתור הווזיר){{הערה|[[אריק מאר]] "רבינו שמואל הנגיד", חלק א'}} הועברה לארמון ה[[אלהמברה]] בגרנדה, הוצבה באחת החצרות והעניקה לה את שמה, "חצר האריות" המפורסמת.