חופש העיתונות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) (דיון)
שורה 19:
חופש העיתונות ב[[ישראל]] אינו מעוגן ב[[חקיקה]] ראשית או משנית, אלא בפסיקות [[בית המשפט העליון]], למן ההכרעה ב[[בג"ץ קול העם]] שניתנה בשנת [[1953]].
 
עד לאחרונה, היתההייתה לממשל בישראל, בניגוד לרבות מהדמוקרטיות האחרות, סמכות לסגור עיתונים. סמכות הסגירה היתההייתה על פי [[פקודת העיתונות]] משנת [[1933]] אשר חייבה לקבל רישיון ממשלתי לפני הוצאה לאור של עיתון, ואפשרה לסגור עיתונים כמעט ללא התראה. - פקודת העיתונות בוטלה בעקבות עתירה לבג"ץ שהוגשה ע"יעל ידי [[האגודה לזכויות האזרח]]{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.acri.org.il/he/32938|כותרת=האגודה לזכויות האזרח בישראל {{!}} ביטול פקודת העיתונות|אתר=www.acri.org.il|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2017-08-22}}}} והחלטת הכנסת מיום 29.5.2017{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/Pages/press29.05.17d.aspx|הכותב=|כותרת=אושר סופית: ביטול פקודת העיתונות|אתר=כנסת ישראל|תאריך=29.5.2017}}}}.
 
בנוסף, [[תקנות ההגנה (שעת חירום)]] משנת [[1945]] כוללות, בין היתר, הענקת סמכויות רחבות ל[[הצנזורה הצבאית|צנזורה הצבאית]], כדי למנוע חיכוכים בלתי פוסקים בין [[אמצעי התקשורת]] לצנזורה, התקבל בשנת 1949 "[[ועדת העורכים|הסכם הצנזורה]]" ועודכן שנית בשנת 1951 בין נציגי התקשורת לנציגי [[צה"ל]]. על פי ההסדר זה העיתון ביצע מעין [[צנזורה עצמית]] בנושאים הקשורים לביטחון המדינה. בתמורה הצנזורה הצבאית התחייבה שלא להפעיל את הסמכויות הנרחבות שמקנה לה החוק, אם הדבר לא היה נחוץ.