נייר ערך – הבדלי גרסאות

==סוגי ניירות ערך==

===איגרת חוב===

נייר הערך הסחיר ביותר בבורסות השונות בעולם (אם כי לא בהכרח המוכר ביותר).

איגרת חוב (אג"ח) הינה נייר ערך סחיר המייצג חוב של מנפיק האג"ח למחזיקו. החוב (האג"ח) נושא [[ריבית]] תקופתית ולעתים גם [[ערך ריאלי וערך נקוב|הצמדות]] שונות כלפי מחזיק האג"ח.

ישנם סוגים רבים של איגרות חוב, כאשר החלוקה הראשית הינה אג"ח מדינה (המדינה "לוקחת" [[הלוואה]] מהציבור) ו[[אג"ח קונצרנית]] (הפירמות "לוקחות" הלוואה מהציבור). חלוקת משנה בין סוגי איגרות החוב יכולה להיות גם איגרות צמודות [[מדד המחירים לצרכן|מדד]] (הן אג"ח מדינה והן קונצרני), בעלות ריבית קבועה או משתנה ועוד.

אג"ח יכול להיות מונפק ב[[פרמיה (שוק ההון)|פרמיה]] (מחיר מעל 100) או בנכיון (מחיר מתחת ל-100), כגון ה[[מלווה קצר מועד|מק"מ]] שמונפק על ידי [[בנק ישראל]]. בשני המקרים - פרמיה או נכיון - יקבל המשקיע בתום תקופת האג"ח מחיר 100.

 

====סוגי אג"ח====

* סוג הלווה:

** [[אג"ח מדינה]] - מונפק על ידי המדינה

** אג"ח בנק ישראל (מק"מ)

** [[איגרת חוב מוניציפלית]]

* הצמדה למדד:

** אג"ח צמוד מדד

** אג"ח לא צמוד מדד

** הצמדה למטבע זר כלשהו (למשל, דולר אמריקאי)

** קרן שאינה צמודה למטבע זר (קרן שקלית)

** ריבית משתנה

* [[אג"ח להמרה]]

 

===מניה===

[[קובץ:BMW_SB_Aktie.JPG|שמאל|ממוזער|200px|תעודת בעלות משנת 1922 על מניות בחברת [[BMW]]]]

מעמדו של כל שותף בחברה הולך ומתחזק ככל שיש בידיו יותר מניות. מי שמחזיק ביותר מחמישה אחוזים ממניות החברה נקרא [[בעל עניין]], ומי שמחזיק יותר ממחצית המניות נקרא [[בעל שליטה]]. כיום אין צורך בתעודות פיזיות של המניות, אלא הרישום נעשה בצורה ממוחשבת במסלקת הבורסה. מטרת החברה בהנפקת המניות היא לגייס כמות של כסף שתוכל לעזור לה לממן את השקעותיה ופעולותיה העסקיות כדי להתרחב לשווקים חדשים, לפתח מוצרים חדשים ובכלל להמשיך לגדול ולצמוח לאורך זמן. בנוסף, [[הנפקה]] יכולה לסייע לחברה בכך שיש לה הערכת ערך חיצוני המאפשר לה לקבל הלוואות מהבנקים (שכן הבנק יודע את ערך החברה וכן יכול להשתמש במניות בתור [[בטוחה]]), וכן לבצע עסקאות למכירת חלק מהחברה במחיר שהוא באזור מחיר השוק.

 

===כתב אופציה===

זהו נייר ערך הניתן להמרה למניה, המקנה למחזיק בו את הזכות לרכוש מניה במחיר שנקבע מראש כפי שפורסם ב[[תשקיף]] החברה. למעשה רוכש כתב האופציה קונה את המניה בשני תשלומים - בזמן רכישת כתב האופציה, ובזמן ההמרה של כתב האופציה למניה ("מימוש"). בזמן המרת כתב האופציה למניה יש לעשות חישוב האם הדבר משתלם מבחינה כלכלית. את החישוב ניתן לבצע בצורה הבאה: אם מחיר המימוש נמוך ממחיר המניה בשוק, כתב האופציה נמצא "בתוך הכסף" וכדאי למשקיע לממש את האופציה למניה. אבל, אם מחיר מימוש האופציה גבוה ממחיר המניה בשוק, כתב האופציה נמצא "מחוץ לכסף" ולא כדאי למשקיע לממש את האופציה למניה. עד להמרת האופציה למניה אין למחזיק בה זכויות לחברה בדומה לאלו של [[בעל מניות]] (אינו זכאי לקבלת דיבידנדים וכו'). אורך חיי כתב האופציה מוגבל לתקופה מסוימת שנעה בדרך-כלל בין שנה לארבע שנים. לאחר פקיעת האופציה אין לה ערך ולא ניתן לסחור בה. כמו כן, ישנם כתבי אופציה המאפשרים המרה לניירות ערך אחרים, כגון איגרות חוב.

 

 

===יחידת השתתפות===

 

==בישראל - עבירות שונות בחוק ניירות ערך==

*# אדם הניע או ניסה להניע אדם לרכוש או למכור נייר ערך ועשה זאת בצורה מניפולטיבית - באמירה כוזבת או מטעה או בהסתרת עובדות.

*# אדם השפיע בדרכי תרמית על השער של נייר הערך.