חמשת מיני דגן – הבדלי גרסאות

חמשת מיני דגן מהווים חלק חשוב מתפריט מזונו של האדם. מהם אופים [[לחם]] שהיה ועודנו מרכיב חשוב במזונם של בני האדם. בהרכבם התזונתי של חמשת מיני דגן, זולת ב[[שיבולת-שועל|שיבולת שועל]], קיים בנוסף ל[[עמילן]], גם [[חלבון]] ה[[גלוטן]], האחראי לתופעת החימוץ הייחודית לחמשת המינים, והמבחינה בינם לגידולי שדה ו[[קטניות]] אחרים. העדר הגלוטן במין המוכר היום כשיבולת שועל העלה מחלוקת לגבי שאלת הזיהוי של דגן זה. חמשת מיני דגן מתאפיינים בשלב נוסף של עיבוד חקלאי לאחר ה[[קציר (חקלאות)|קצירה]], והוא האיסוף לערימה (=דיגון).

פרופסור [[יהודה פליקס]] זיהה את שיבולת שועלהשועל עם זן של השעורה וטען שלא ייתכן ששיבולת שועל היא סוג הדגן הקרוי בשם זה כיום (''Avena''), והמשמש להכנת [[דייסה|דייסות]] ו[[דגני בוקר]], מכיוון שבדגן זה אין גלוטן והוא לא היה מוכר לחז"ל בימי המשנה והתלמוד.<ref>[[יהודה פליקס|פליקס, יהודה]], כלאי זרעים והרכבה: מסכת כלאים : משנה, תוספתא וירושלמי לפרקים א־ב : בירור הסוגיות ורקען הבוטני־חקלאי, הוצאת דביר 1967, עמ' 24-29</ref> פרופסור פליקס סיפר שבעקבות זיהויו הרב [[שלמה זלמן אוירבך]] היה מברך [[ברכה|ברכת שהכל]] על ארוחת הבוקר שלו שהכילה דייסת שיבולת שועל במשך כשנתיים, עד שהרב [[יוסף שלום אלישיב]] גער בו בטענה שהוא לא יכול לשנות [[מנהג (יהדות)|מנהג]] ישראל של מאות שנים עוד מימי ה[[ראשונים]] בגלל חוקר אחד. מנגד טען הרב [[יוסף אפרתי (רב)|יוסף אפרתי]] שבניסוי שנערך לצורך בירור סוגיה זו ע"י ד"ר משה זקס גילו כי שיבולת שועל החמיצה, על אף היעדר הגלוטן בה, ולכן הוא תומך בזיבוי המקובל, המבוסס על פירוש רש"י.<ref>"לשאלת זיהוי שיבולת שועל" - הרב יוסף אפרתי, בתוך: הליכות שדה גיליון 57 עמ' 11-17.</ref>