קרלו שטרנגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג) (דיון)
שורה 3:
 
==ביוגרפיה==
שטרנגר נולד ב[[בזל]] לאם [[בלגיה|בלגית]] ולאב [[שווייץ|שווייצרי]], שניהם יהודים דתיים, וקיבל חינוך [[ציונות דתית|דתי-ציוני]]. אחיו (גבריאל שטרנגר) ואחותו אף הם פסיכולוגים. הוא סיפר בראיון שעד גיל 18 הספיק לקרוא, בין השאר, את כל כתבי [[פרויד]], [[קאנט]] ו[[ניטשה]], ביחד עם לימודי [[תורה]] ו[[גמרא]]. בצעירותו עבד כ[[חזנות|חזן]]. בנעוריו איבד את האמונה באלוהים, ובגיל 17 חדל [[הנחת תפילין|להניח תפילין]]. למד ב[[ישיבה]] שנה אחת בלבד ואז [[יציאה בשאלה|יצא בשאלה]]. בגיל 20 [[עלייה לישראל|עלה]] ל[[ישראל]] והחל ללמוד [[פסיכולוגיה]] ו[[פילוסופיה]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]; סיים דוקטורט משולב בשני התחומים. בגיל 25 החל ללמד במשרה מלאה באוניברסיטה קורסים בפילוסופיה. עם הזמן התמחה והחל ללמד גם פסיכולוגיה.
 
מ-[[2004]] משמש שטרנגר כ[[פרופסור חבר]] ומרצה ב[[אוניברסיטת תל אביב]]. בנוסף הוא משמש כ[[פסיכולוג קליני]] ומקבל מטופלים באופן פרטי.
שורה 9:
בשנת 2005 הקים שטרנגר יחד עם אריה רוטנברג, פרסומאי, שעמו כתב ספר, מכון הנקרא life-take2. מטרת המכון היא לעודד את הרעיון שבחברה המודרנית, שבה [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] גבוהה, אנשים צריכים לעבור מספר [[קריירה|קריירות]] בחייהם ולא אחת כפי שמקובל, ולקיים סדנאות לאנשים המעוניינים לעשות שינוי שכזה.
 
שטרנגר מפרסם מעת לעת מאמרי דעה בעיתון "[[הארץ]]" וב"[[הגארדיאן|גארדיאן]]" ה[[בריטי]],{{הערה|[http://www.guardian.co.uk/profile/carlostrenger מאמריו של קרלו שטרנגר] באתר הגארדיאן {{אנגלית}}.}} שמתאפיינים בגישה [[ליברליזם|ליברלית]] ו[[שמאלפוליטיקה פוליטישל בישראלישראל#השמאל|שמאל]] מדינית. במשך עשר שנים היה חבר בוועד המנהל של [[אמנות לעם]].
 
התחתן בגיל 47 עם יוליה אלעד-שטרנגר, פסיכולוגית ומתרגמת. הם מתגוררים ב[[צפון תל אביב]].
שורה 16:
בספריו עוסק שטרנגר בנושאים של [[פסיכולוגיית העצמי]] עם מאפיינים [[אקזיסטנציאליזם|אקזיסטנציאליסטיים]] כמו עיצוב [[זהות]] ו[[הגשמה עצמית]].
 
בכתיבתו קיימת בקורת על הקוד הפסיכואנאליטי השמרני המנוגד לחוויית הקיום ה[[אותנטיות|אותנטית]] של בני "דור האיקס".
 
"את מקורות נטייתה של הפסיכואנאליזה להעריץ התנהגות שקולה והגיונית אפשר למצוא במוסר העבודה של המעמד הבינוני החדש שהתהווה במאה התשע עשרה... ועיסוק רב מדי בתאוות היה מציק למאמץ הזה. הפסיכואנאליזה ממהרת לסווג התנהגות שאינה תואמת את כללי ההתנהגות שלה, כמונעת בצורה רדופה וכפויה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=קרלו שטרנגר|שם=אינדיבידואליות: הפרוייקט הבלתי אפשרי|מו"ל=עם עובד|שנת הוצאה=1999}}}}".
 
הוא מסתייג מן הרעיון של נייטרליות מוחלטת של המטפל כלפי המטופל. "אני מאמין שבמקרים מסוימים נקיטת עמדה ברורה היא בעלת חשיבות טיפולית מכרעת. - -- דבקות באידאולוגיה אחת הופכת את החיים לקלים היותר עבור המטפל, אבל אינה משרתת את האיטרסים של אלה המבקשים עזרה נפשית".{{הערה|'''אינדיבידואליות: הפרויקט הבלתי אפשרי''', [[1999]]}}
 
* '''אינדיבידואליות: הפרויקט הבלתי אפשרי''', [[1999]].