הבדלים בין גרסאות בדף "דוד זונשיין"

הוסרו 3 בתים ,  לפני 3 שנים
מ
מ (קטגוריה, ניסוח)
[[קובץ:דוד זונשיין.jpg|שמאל|ממוזער|200px|דוד זונשיין]]
'''דוד זונשיין''' (נולד ב-[[13 במאי]] [[1973]]) הוא [[מהנדס תוכנה]], פעיל [[ארגוני שמאל פוליטי בישראל|שמאל]], [[פובליציסט]] ו[[מבקר ספרות]] [[ישראלי]]. זונשיין התפרסם בעקבות [[סרבנות בישראל|סירובו]] לשרת בשטחי [[יהודה, שומרון ועזה]], היה מראשי תנועת "[[אומץ לסרב]]" והוא יו"ר הנהלת "[[בצלם]]".
 
==ביוגרפיה==
בינואר [[2002]], אחרי שירות [[מילואים]] ב[[רצועת עזה]] בגדוד ב[[עוצבת חצי האש]], יזם זונשיין, ביחד עם [[יניב איצקוביץ']], את "מכתב הלוחמים 2002"{{הערה|[http://www.seruv.org.il/hebrew/combatants_letter.asp נוסח המכתב]}}, שעליו חתמו עד היום יותר משמונה מאות חיילי מילואים. בעקבות פרסום המכתב הוקמה תנועת "[[אומץ לסרב]]".
 
זונשיין הועמד ל[[דין משמעתי צבאי]] על סירובו לצאת לשירות מילואים ב[[בית אל]]{{הערה|1={{הארץ|אמיר בן-דוד|המועמד|1.1003099|28 בספטמבר 2004}}.}}. במהלך משפטו סירב זונשיין להישפט בדין משמעתי וביקש להישפט ב[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]] בו העונש המרבי על העבירה חמור יותר אך קיימת אפשרות להביא עדים ולבסס הגנה הטוענת שהשירות בשטחים הכבושים אינו חוקי ולפיכך חובתם המוסרית של חיילי צה"ל היא לסרב לשרת מעבר ל[[הקו הירוק|קו הירוק]].
 
[[הפרקליטות הצבאית]] דחתה את בקשתו להישפט בבית דין צבאי, והחזירה את הטיפול בעניין למפקד [[עוצבת האש]], תא"ל [[טל רוסו]]{{הערה|1={{ynet|פליקס פריש ואפרת וייס|הסרבנים מבקשים מבג"ץ: להישפט בבית דין צבאי|1940094|12 ביוני 2003}}.}}, שדן את סגן זונשיין לשלושים וחמישה ימי מחבוש בפועל. זונשיין עתר ל[[בג"ץ]] על מנת שיורה לצבא לאפשר לו להישפט בבית הדין. לאחר כשבוע בכלא הוציא בג"ץ [[צו ביניים]] שהורה למדינה לשחרר את זונשיין מהכלא עד לבירור העתירה בעניינו{{הערה|{{ynet|אפרת וייס|אחד הסרבנים ישוחרר ממאסרו עד להחלטת בג"ץ|1961636|24 ביוני 2002}}{{ש}}[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/S02/02076220.s02.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], צו ביניים, מיום 4.9.2002}}. בהמשך, בתגובה למהלך משפטי שנקט נשיא בית המשפט העליון, [[אהרון ברק]], הגיש זונשיין וחברים נוספים ב"אומץ לסרב" עתירה לבג"ץ בה ביקשו מבית המשפט לקבוע כי סירובם חוקי משום שמאז [[האינתיפאדה השנייה]], הכיבוש ופעולות צה"ל הנעשות בשטחים אינם חוקיים{{הערה|{{הארץ|[[משה גורלי]]|בג"ץ יקבע אם הכיבוש חוקי ואם הסרבנות לגיטימית|1.833563|29 באוקטובר 2002}}}}. בתגובה לעתירה קבע בג"ץ בראשות הנשיא ברק כי סרבנות מוחלטת לשירות בצבא מטעמי [[מצפון]] היא צעד לגיטימי, אך סרבנות סלקטיבית למילוי פקודות מסוימות אינה לגיטימית{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/02/220/076/A06/02076220.a06.htm בג"ץ 7622/02 דוד זונשיין ואחרים נ' הפרקליט הצבאי הראשי], ניתן ב-30.12.2002}}. בעקבות פסק הדין חזר זונשיין ל[[כלא שש]] להשלים את ריצוי עונשו.
* {{הארץ||ויאמר אברהם: אל תיקחני תחת בני|1.1441429|11 בספטמבר 2007}}
* {{הארץ||בשם ערכי הציונות|1.989547|10 באפריל 2004}}
* {{הארץ||דגל שחור
שחור מקיש בגג|1.2552108|29 בינואר 2015}}
* [http://www.ynet.co.il/headlines/1,7340,L-2715,00.html מאמרים ב-ynet]
* [http://www.commondreams.org/views02/0511-01.htm וושינגטון פוסט]