הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ארכאולוג
מאין תקציר עריכה
שורה 7:
בנובמבר [[1999]] התפרסם מקרה שאירע ב-1996 של הרס עתיקות כתוצאה מבנייה בלתי חוקית{{הערה|הכנסת מרכז מחקר ומידע, [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m00070.pdf עבודות חפירה בהר הבית], 18 במרץ 2001}} לצורך פתיחת כניסה ראשית ל[[מסגד]] חדש ב[[אורוות שלמה]]: נחפר בור ענק חלקו הגדול תוך ארבעה ימים בשטח של כ־2,000 מ"ר ולעומק 12 מטרים, תוך שימוש ב[[ציוד מכני הנדסי|ציוד מכני כבד]] וללא כל פיקוח ארכאולוגי.{{הערה|שינועם של ערמות העפר גורם לכך שכל [[סטרטיגרפיה (ארכאולוגיה)|סטרטיגרפיה]] שהייתה בהם אבדה, וחלק גדול מהממצאים, שבחפירה מוסדרת היו זוכים ל[[רפאות כלי חרס|רפאות]] או ל[[תיארוך יחסי]], מושלכים כממצא שאין בהם כל תועלת.}} כ־12,000 טון מילויים רוויי עתיקות הוצאו מהבור, תכולתן הועברה באמצעות למעלה מארבע מאות משאיות ונשפכו ב[[מטמנה|מזבלה]] העירונית ובמספר מקומות נוספים. מנכ"ל [[רשות העתיקות]] [[אמיר דרורי]] הגדיר אז את החפירה "פשע ארכאולוגי", ו[[היועץ המשפטי לממשלה]] [[אליקים רובינשטיין]] אמר שמדובר ב"בעיטה בהיסטוריה של העם היהודי". לימים, בעקבות [[פרויקט סינון עפר הר הבית]], התברר כי אפילו העפר שהושלך אוצר בקרבו אלפי ממצאים זעירים מתקופות רבות ומגוונות החל כבר מלפני כ־10,000 שנה.{{הערה|{{הארץ|[[נדב שרגאי]]|סינון עפר חשף ממצאים מתקופת בית ראשון|1.1146704|18 באוקטובר 2006}}.}} הושלכו גם ממצאים כבדים, בהם [[עמוד]]ים ושברי [[שער (מבנה)|שער]] מפואר המתוארך ל[[ימי בית שני]].{{הערה|1=[http://www.echad.info/templemount/hmstone.html כמה מהממצאים הכבדים שהועברו לחצר מוזיאון רוקפלר].}} מקרה זה היה ביטוי נוסף להתנהלות שיטתית של הרס, מחיקה והסתרה של סממנים וממצאים קדומים המעידים על היסטוריה יהודית במתחם הר הבית.
 
בעת חפירת הבור הגדול בחזית אורוות שלמה התקשורת המרכזית לא ייחסה חשיבות רבה למקרה, לאחר שמספר ארכאולוגים טענו שלא מדובר בהרס עתיקות משמעותי. אך שני סטודנטים לארכאולוגיה (יצחק צויג וארן ירדני) מאוניברסיטת בר־אילן יחד עם קבוצת מתנדבים ערכו סקר בשפכי העפר וגילו בו ממצאים ארכאולוגים רבים. מכיוון שפעלו ללא רישיון חפירה מטעם רשות העתיקות, יצחק צויג עוכב לחקירה במשטרה והדבר זכה לפרסום נרחב בכלי התקשורת. בעקבות זאת השדולה הארכאולוגית בכנסת התכנסה על מנת לקיים דיון מיוחד במקרה. עו"ד ישראל כספי ששמע את הסיפור בכלי התקשורת נזעק והחליט להרתם לעניין.{{הערה|[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/7460 יואל יעקבי, פרויקט תגלית, ערוץ 7 ].}} בכינוס של השדולה הארכאולוגית בכנסת נפגש כספי עם יצחק צויג, ד"ר אילת מזר וח"כ יורי שטרן, ושם הוחלט על הקמתו של ועד ציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית והחתמת אישי ציבור רבים על עצומה הקוראת לממשלת ישראל לעצור את הרס העתיקות בהר הבית. על העצומה חתמו כ־82 חברי כנסת, סופרים, ראש ערים, שופטים (בדימוס) ואלופים (במיל'במילואים) מכל הקשר הפוליטית הישראלית.{{הערה| [http://www.echad.info/templemount/letter.htm עצומת הוועד הציבורי למניעת הרס עתיקות בהר הבית].}} ניתן לומר שמאז ראשית הציונות לא היה מסמך פוליטי בנושא כה רגיש שהיה עליו קונצנזוס כה רחב.
 
כך לנוכח אוזלת היד של הרשויות, הוקם בראשית שנת [[2000]] 'הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית'. עם חברי הוועד נמנים ארכאולוגים בכירים רבים, בהם יו"ר [[המועצה הארכאולוגית]] ונשיא [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה|החברה לחקירת ארץ־ישראל ועתיקותיה]], משפטנים, בהם גם [[נשיא בית המשפט העליון|נשיאי בית המשפט העליון]] בדימוס ו[[מבקר המדינה|מבקרת המדינה]] לשעבר, אנשי רוח ואישי ציבור ואנשי ביטחון בכירים.
שורה 15:
==חברי הוועד בהקמתו==
* '''אנשי רוח ואישי ציבור''': [[יזהר סמילנסקי]], [[חיים גורי]], [[א. ב. יהושע]], [[טדי קולק]], [[מלקולם הונליין]] (יו"ר [[ועידת הנשיאים]]), פרופ' [[אבי רביצקי]], פרופ' [[אוריאל רייכמן]], [[מיכאל גל]], ד"ר [[שמואל ברקוביץ]], יעקב יניב ([[מזרחן]], בכיר לשעבר בשב"כ ומנכ"ל [[יד יצחק בן צבי]]).
 
* '''אנשי ביטחון''': ה[[רמטכ"ל]] לשעבר [[דן שומרון]], האלופים במילואים [[גיורא איילנד]], [[צבי זמיר]], [[יצחק חופי]], [[יורם יאיר]] ו[[שלמה להט]].
 
* '''משפטנים''': [[משה לנדוי]], [[מאיר שמגר]] (נשיאי בית המשפט העליון לשעבר), [[מרים בן פורת]] (שופטת ומבקרת המדינה לשעבר), [[דן מרידור]], פרופ' [[אוריאל רייכמן]], עו"ד ישראל כספי.
 
* '''ארכאולוגים''': [[אפרים שטרן]] (יו"ר המועצה לארכאולוגיה), [[אהוד נצר]], [[ישראל פינקלשטיין]], [[עמוס קלונר]], [[אברהם בירן]], [[משה כוכבי]], [[עמי מזר]], [[גבי ברקאי]], [[אילת מזר]], אליעזר אורן, הלל גבע, [[זאב משל]], אורית צור.
 
שורה 25 ⟵ 22:
[[קובץ:El Aqsa IMG 3387.JPG|ממוזער|שמאל|300px|קרן [[העופל]] שבפינת החומה המזרחית והחומה הדרומית של הר הבית]]
* '''מערכת לאיסוף מידע''' – ריכוז מידע על פעילויות הבנייה וההרס המתרחשים בהר הבית. על מנת להעביר את המידע לידי הרשויות הנוגעות בדבר כדי להפסיק את הפגיעה בהר הבית, מועבר המידע בעיקר אל [[ממשלת ישראל|הממשלה]], [[רשות העתיקות]], [[משטרת ישראל]] ו[[עיריית ירושלים]]. איסוף המידע כולל גם טיסות צילום שגרתיות של ההר מדי כמה שבועות.
 
* '''פגישות הסברה ופניות לנבחרי ציבור''' – הוועד מקיים פגישות הסברה רבות עם נציגי הרשויות ונבחרי הציבור הנ"ל וכן פונה גם בכתב אל ראש הממשלה, נשיא המדינה, שר המשפטים, שר לביטחון פנים, היועץ המשפטי לממשלה ומפכ"ל המשטרה.
 
* '''פרסום לציבור''' – הוועד מעביר את המידע לידיעת הציבור באמצעות כלי התקשורת במטרה לעורר את מודעותו לחומרת הנזקים.{{הערה|כך ,למשל בעקבות פרסומים בעיתונות שבהם הציג הוועד תמונות מתוך הר הבית המוכיחות באופן חד־משמעי את נכונות טענותיו, הוגשו ב–[[9 ביולי]] [[2001]] עשר (!) הצעות דחופות לסדר היום מצד מרבית סיעות הבית היהודיות כולל [[מרצ]], [[העבודה]], [[מפלגת שינוי|שינוי]], [[מפלגת המרכז]], [[מפלגת ש"ס|ש"ס]], [[ליכוד]], [[יהדות התורה]], [[המפד"ל]] ו[[האיחוד הלאומי]], דבר המבטא [[קונצנזוס]] רחב ותמימות דעות נדירה בציבוריות הישראלית לגבי הצורך והחובה לעצור באופן מיידי את המשך העבודות והרס העתיקות על הר הבית.}}
 
* '''הגשת עתירות לבית המשפט העליון''' – הוועד מגיש עתירות ל[[בית המשפט העליון]] במטרה לאלץ את הרשויות לאכוף את החוק על הר הבית. עד כה הוגשו מספר עתירות, בהן:
** בג"ץ הכניסה לאורוות שלמה{{הערה|בג"ץ 1933/01}}