מלחמת הירושה הספרדית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏בלנהיים עד מלפלקה: מחיקת משפט חוזר
שורה 91:
 
== התוצאות ==
בהתאם להסכם אוטרכט, [[פליפה החמישי, מלך ספרד|פליפה החמישי]] הוכר כמלך ספרד, אך נכפה עליו לוותר על מקומו בירושה הצרפתית, על מנת ששתי המדינות לא יתאחדו לעולם תחת כתר אחד בעתיד. בכך נפתרה סוגיית איחוד צרפת וספרד. הוא שמר על הקיסרות הספרדית, אך מסר את דרום ארצות השפלה, [[נאפולי]], [[מילאנו]] ו[[סרדיניה]] לאוסטריה, את [[סיציליה]] וחלק מ[[מילאנו]] מסר ל[[בית סבויה]], ואת [[גיברלטר]] והאי [[מנורקה]] מסר לבריטניה. כך, אחיזתה של ספרד באירופה עצמה נחלשה, והאיום הפוטנציאלי על בריטניה ופורטוגל פחת. יתר על כן, הציע לבריטניה זכויות בלעדיות במסחר בסחר העבדים בשטחיו לשלושים שנה. לא נרשמו שינויי טריטוריה ממשיים מצד צרפת, אם כי הכירה במלכי בריטניה הלגיטימיים ומסרה לה, בנוסף, כמה שטחים בצפון אמריקה.
 
בטווח הארוך, הסכם אוטרכט סיים למעשה את תקופת ה[[הגמוניה]] הצרפתית באירופה, הקל על היחסים האנגלו-צרפתיים, הציג את בריטניה כמנצחת, סיים את תקופת העימותים בין ספרד לצרפת, והחליש את ספרד שהייתה מעצמה עולמית.