פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
רב חסדא אמר ש[[ירק]]ות מגדילות את הרעב ולכן אדם שאין לו די [[לחם]] לא יאכל ירקות. על עצמו התבטא רב חסדא כי הוא מעולם לא אכל ירקות: בתקופה שבה היה עני לא אכל ירקות מכיוון שלא היה לו מספיק לחם לאכול אחריו, ובזמן שבו היה עשיר לא רצה לאכול מכיוון שרצה לאכול במקום זה [[בשר]] ו[[דג]]ים. למרות זאת, רב חסדא לא שלל כליל את אכילת הירקות, והוא אף הורה כיצד להשתכר בחנות ולקנות ירקות ארוכים שהם היו יותר בזול, לפי מנהגי העבר שקנו ירקות לפי מספר הירקות שנכנסות באגודה אחת, ולא מדדו את אורכם, בדומה לעצה דומה אותה נתן לקנות עצים ארוכים הנאגדים יחד שגם הם זולים מאותה סיבה.
 
רב חסדא, שהיה בעצמו עני בצעירותו, היה נותן עצות לעניים: מלבד העצה לעיל, לא לאכול ירקות, הוא סבר כי אין לעני לבצוע את הלחם, שיש לו אלא יאכל את כולו בפעם אחת, שאז הוא שבע ולא בכמה פעמים שאז לעולם אינו שבע; וכן עצות נוספות מובאות משמו בתלמוד. לתלמידי הישיבות שהיו מתאכסנים בבתי העיר הוא יעץ שלא לתת לבעלת הבית [[כביסה|לכבס]] להם את בגדיהם, שמא תמצא בהם [[שכבת זרע]] ויתגנה עליהם.
 
לבנותיו הוא יעץ עצות שונות, כדי שימצאו חן בעיני בעליהן ולא יתגנו בעיניהם: לא לאכול ירק המשאיר ריח בפה, לא לאכול לחם בפני בעליהם שמא ירבו באכילה ויתגנו בעיניהם, לא לאכול [[תמר (פרי)|תמר]]ים ו[[שיכר]] בלילה שכן אלו גורמים ל[[שלשול]] וממילא ל[[נפיחה|נפיחות]], לא ללכת להתפנות במקום בו הולך גם הבעל שמא יתגנו בעיניו (כלומר בבית כיסא אחר, שעל פי תנאי התקופה הוביל לבור שופכין). כן הורה להם צניעות יתירה, שכאשר ידפוק אדם על הדלת לא ישאלו "מי אתה", אלא "מי אתם", כדי להתרחק מדיבור עם גברים.{{הערה|שם=שבת קמ:}}