הבדלים בין גרסאות בדף "קדר (שבט וממלכה)"

מ
←‏מוצא: הגהה
מ (הגהה)
מ (←‏מוצא: הגהה)
==מוצא==
===בארכאולוגיה ובמחקר===
[[קובץ: Figures 017 Abraham Took Ishmael with All the Males Born in His House and Circumcised Them.jpg|ממוזער|שמאל|250px| וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת-יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, וְאֵת כָּל-יְלִידֵי בֵיתוֹ וְאֵת כָּל-מִקְנַת כַּסְפּוֹ--כָּל-זָכָר, בְּאַנְשֵׁי בֵּית אַבְרָהָם; וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹהִים... '''וְיִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, בֶּן-שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה: בְּהִמֹּלוֹ-- אֵת, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ'''.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|כג|כה}}}}]]
אין בידינו מידע באשר למוצא החברה שאכלסה את שטחי פעילות ממלכת קדר בעת קיומה. מ[[חפירה ארכאולוגית|חפירות ארכאולוגיות]] שהתבצעו באתרים בצפון מערב חצי האי ערב, כולל בדומה (כיום דומאת אל-ג’נדל), עולה תמונה של רצף נוכחות אנושית מ[[התקופה הפלאוליתית]], וקיומם של יישובי קבע בעלי מוקדי ממשל ופולחן סביב נווי המדבר באזור, לפחות מ[[התקופה הכלקוליתית]].{{הערה|[[#Rashid|Rashid]], עמ' 211.}} דוגמה בולטת למוקד פעילות קבוע באזור, ניתן למצוא באתר הפולחני '''אל-רָגָ’ג̣’יל''', כ-30 ק"מ מזרחית לדומאת אל-ג’נדל.{{הערה|[[#Muaikel|Muaikel]], עמ' 68-71.}} חפירות בדומאת אל-ג’נדל עצמה, שהתנהלו ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20]] וב-2010, זיהו שכבה מ[[תקופת הברזל]], אולם מוקד החפירות היה בחשיפת ממצאים מהתקופה הרומית, ולא ברור אם הממצאים מתקופת הברזל מהווים רצף של אותה תרבות מתקופות קודמות. לפיכך, לא ניתן לבסס הערכה על מוצא הקדרים מעבר להערכה שמקורם מאוכלוסיית הנוודים שפעלה בצפון חצי האי ערב ובאזור המדבר הסורי.
 
במסורות ה[[מונותאיזם|מונותאיסטיות]] מקור השם קדר מופיע ברשימות ה[[גנאלוגיה]] האברהמית – צאצאיו של [[אברהם]] עם [[קטורה (דמות מקראית)|קטורה]] ו[[הגר]], כמסופר ב[[ספר בראשית]]:
 
:"(יב) וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל, בֶּן-אַבְרָהָם: אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר הַמִּצְרִית, שִׁפְחַת שָׂרָה-- לְאַבְרָהָם. (יג) וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, בִּשְׁמֹתָם, לְתוֹלְדֹתָם: '''בְּכֹר יִשְׁמָעֵאל נְבָיֹת, וְקֵדָר''' וְאַדְבְּאֵל וּמִבְשָׂם. (יד) וּמִשְׁמָע וְדוּמָה, וּמַשָּׂא. (טו) חֲדַד וְתֵימָא, יְטוּר נָפִישׁ וָקֵדְמָה'''. (טז) אֵלֶּה הֵם בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, וְאֵלֶּה שְׁמֹתָם, בְּחַצְרֵיהֶם וּבְטִירֹתָם, וּבְטִירֹתָם--שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם, לְאֻמֹּתָם. (יז) וְאֵלֶּה, שְׁנֵי חַיֵּי יִשְׁמָעֵאל--: מְאַת שָׁנָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, וְשֶׁבַע שָׁנִים; וַיִּגְוַע וַיָּמָת, וַיֵּאָסֶף אֶל-עַמָּיו. (יח) וַיִּשְׁכְּנוּ מֵחֲוִילָה עַד-שׁוּר, אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי מִצְרַיִם, בֹּאֲכָה, אַשּׁוּרָה; עַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, נָפָל."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|כה|יב|יח}}}}
 
וכן בדבריו של ה' לאברהם לגבי גודלו של הענף הישמעאלי:
 
:"וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ, שְׁמַעְתִּיךָ--הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ, בִּמְאֹד מְאֹד: שְׁנֵים-עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד, וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יז|כ}}}}
 
התיאורים המקראיים הללו בספר בראשית מייחסים לקדר מוצא חצי [[שמיים (עמים)|שמי]] (אברהם) וחצי [[חם בן נח|חמי]] (כלומר צפון מזרח [[אפריקה|אפריקני]] – [[מצרים|מצרי]]).
ניתוח הרשימות הגנאלוגיות מול הממצאים הארכאולוגיים במזרח הקרוב הקדום, מצביע על התאמה של שמות הצאצאים לשבטים, לקבוצות אתניות, לממלכות ולמקומות מרכזיים באזור שמסביב ל[[כנען]]. כלומר, רשימות גנאלוגיות שמשקפות תפוצת עמים, שבטים ואתרים קיימים בעת כתיבת החיבור.{{הערה|[[#Retso|Retso]], עמ' 221.}} החלוקה בין צאצאי קטורה לבני הגר היא בעיקר באורח חיים ובמעמד כלכלי. צאצאי קטורה מוכרים בעיקר כיושבי קבע ששלטו בצירי המסחר המרכזיים של המזרח הקרוב הקדום, וצאצאי הגר מוכרים כשבטים נוודיים במרחב הקרוב לכנען, או כפי שמציינים הפסוקים – המרחב שבין מצרים ל[[מסופוטמיה]]. אופיים ה[[נוודים|נוודי]] של בני ישמעאל בא לידי ביטוי גם בדברי מלאך ה' להגר:
 
:"(י) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה',: הַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת-זַרְעֵךְ, וְלֹא יִסָּפֵר, מֵרֹב. (יא) וַיֹּאמֶר לָהּ מַלְאַךְ ה',: הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן, וְקָרָאת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל, כִּי-שָׁמַע ה' אֶל-עָנְיֵךְ. (יב) וְהוּא יִהְיֶה, פֶּרֶא אָדָם -- יָדוֹ בַכֹּל, וְיַד כֹּל בּוֹ; וְעַל-פְּנֵי כָל-אֶחָיו, יִשְׁכֹּן."{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|טז|י|יב}}}}
 
תיאור מקראי זה מציב את קדר כשני מבין שנים-עשר בניו של ישמעאל בן הגר ואברהם, אחרי '''[[נביות]]'''. כלומר, בקרבת מוצא עם שבטים נוודיים אחרים במרחב המדבר הסורו-ערבי, שלעתיד יקראו בפי המסופוטמים ובמקרא - "ערבים" (אם כי, בגנאלוגיה האברהמית לא מוזכר כלל המושג ערבים).{{הערה|לדיון בנושא משמעות הגנאלוגית של בני הגר וקטורה ראו ב:Israel Eph’al, The Ancient Arabs, The Magnes Press, Jerusalem, 1982, pp. 231-240.}}
גם בספרות היהודית של [[תקופת בית שני]] מיוחסים הערבים למקור הישמעאלי. ב[[ספר יהודית]], המתוארך למאה הרביעית לפנה"ס, מוזכרים ישמעאלים כעם היושב בקצה המדבר.{{הערה|ספר יהודית, פרק ב’, פסוק כב’.}} ב[[ספר היובלים]], המתוארך למאה השנייה לפנה"ס, קיימת התייחסות ישירה למוצא הערבים והישמעאלים מישמעאל בן-אברהם. בפרק כ’, העוסק בצוואת אברהם, מצוין:
 
:"(טו) ויתן לישמעאל ולבניו ולבני קטורה מתנה וישלחם מעל יצחק בנו. (טז) וישמעאל עם בניו ובני קטורה עם בניהם נסעו יחדו וישבו מפארן עד לבא בבלה בכל הככר אשר מקדם נוכח המדבר. (יז) ויתחברו איש אל אחיו ויקראו בשם ערבים וישמעאלים."{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/20.htm ספר היובלים, פרק כ’, פסוקים טו’-יז’]}}
 
עדות מרכזית נוספת לזיהויו של ישמעאל כאב המייסד של העם הערבי מצויה בספרו של [[יוסף בן מתתיהו]], [[קדמוניות היהודים]], שבו מתייחס ההיסטוריון היהודי במאה הראשונה לספירה לסיפור המקראי של ישמעאל ולנוהג [[ברית מילה|ברית המילה]]{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק י, פסקה ה, סעיפים 193-192.}} הנהוג הן ביהדות והן ובקרב מי שהוא זיהה כערבים (ובתקופתו, כנראה ה[[נבטים]]). לטענתו, הערבים מבצעים את ברית המילה בגיל 13 בגלל ההיסטוריה של ישמעאל כבנה של פילגש אברהם,{{מקור|איפה מופיעה הטענה הזו?}} אשר נימול באותו גיל. באותו הקשר הוא מתייחס אל ישמעאל כמייסד של העם הערבי,{{הערה|יוסף בן מתתיהו, '''קדמוניות היהודים''', ספר ראשון, פרק יב, פסקה ד, סעיפים 220–221: "נולדו לישמעאל בסך הכל שנים-עשר בנים... אלה התיישבו בכל הארץ המשתרעת מן הפרת עד הים האדום וכינוה ארץ נביות. הם שנתנו את שמותיהם לעם הערבי ולשבטים הערביים".{{ש}}ראו גם בסיפור מכירת יוסף בספר שני, פרק ג, פסקה ג, סעיף, 32: "סוחרים ערבים מגזע הישמעאלים".}} ומציין שאברהם הוריש לישמעאל ולצאצאיו את אדמת הערבים.{{הערה|Birgit Van Der Lans, “Hagar, Ishmael and the Abraham’s Household in Josephus’ Antiquitates Judaicae”, in Abraham, The Nations and the Hagarites, Leiden, Brill, 2010, p. 189, 194.}}