המבנה של מהפכות מדעיות – הבדלי גרסאות

לדעת קון, החינוך ה[[מדע]]י מנחיל לתלמידיו ידע שהקהילה המדעית צברה עד כה - '''[[פרדיגמה]]''' - עובדה שיוצרת מחויבות עמוקה להשקפת עולם מסוימת ולעבודה מדעית במסגרת השקפה זו. המחויבות מגדירה עבור המדען את הבעיות הזמינות למחקר ואת טיב הפתרונות הקבילים, ולכן היא מרכיב יסודי של המדע. קון מתאר בספרו את התהליך של קריסת פרדיגמות ואת התנאים לקיומו. הוא מראה כיצד מתרחשות "מהפכות מדעיות" ומהי השפעתן על התפתחות המדע. קון הוא הפילוסוף הראשון שמתאר את המדע כפעילות קהילתית ולא כהתקדמות של יחידים, כפי שטענו פילוסופים של המדע לפניו. לטענתו של קון, המבנה הקהילתי של המדע מסביר את תהליכי השכנוע בפרדיגמה ואת הדבקות בה, כמו גם חלק מן התהליכים שמאפיינים מהפכות מדעיות. קון בספרו מתאר פעמים רבות בהם השתנתה תפיסת העולם המדעית מקצה לקצה, כמו מעבר בין אסטרולוגיה של [[תלמי (אסטרונום)|תלמאים]], לתפיסות [[ניוטון|ניוטוניות]].

 

* '''פרה-פרדיגמה''' – שלב ראשוני שבו מתעורר עניין בתחום מחקרי כלשהו, אך טרם נקבעה מסגרת המחקר בתחום זה. בשלב זה מתמקדת העבודה בתיאור אובייקטים ובתיחום המחקר. בהיעדר הסכמה כוללת בעולם המדע, ההכרעות בשאלות מחקריות נתונה בידי המדען הבודד. השלב מאופיין בריבוי אסכולות ובהיעדר שפה משותפת בין חוקרים שונים. אין קריטריון מוסכם לקביעת הרלוונטיות של עובדות שונות לתחום המחקר, ולכן המדענים מתמקדים באיסוף אקראי של עובדות המצויות בהישג יד. דרך איסוף זו יוצרת מערבולת של עובדות שקשה לאתר בהן חוקיות. דוגמאות לשלב הפרה-פרדיגמטי המופיעות בספרו של קון: מחקר ה[[אופטיקה]] הפיזיקלית לפני תקופתו של [[אייזק ניוטון|ניוטון]], מחקר ה[[חשמל]] במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]]. השלב הפרה-פרדיגמטי מסתיים כאשר אחת מהאסכולות משיגה הישג בולט שלא ניתן להתעלם ממנו.

* '''עליית פרדיגמה ותחילת תקופה של מדע תקני''' - הפרדיגמה היא מסגרת שהקהילה המדעית מקבלת על עצמה והיא מתווה לקהילה את אופי המחקר בתקופת המדע התקני. הפרדיגמה כוללת את תיחום בעיות המחקר הרלוונטיות לתחום המדעי, את חוקי המחקר בתחום, דרכי פתרון לדוגמה, שקון מכנה "אקסמפלארים", את המכשור המתאים לצורכי המחקר, את היישומים הנלווים לו, את ההכללות הצורניות (נוסחאות וכו'), ואת האמונות המטאפיזיות המשותפות לקהילה (למשל: יש/אין ואקום, העולם מורכב מארבעה יסודות/חלקיקים/חלקיקים וגלים). קון מדגיש כי כדי שתאוריה תתקבל כפרדיגמה עליה להיראות טוב יותר ממתחרותיה, אבל אין היא נדרשת להסביר את כל העובדות בתחום. למעשה, עליה להשאיר "קצוות פרומים", על מנת לאפשר את המשך העיסוק המדעי בתחום.