תקליט – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 84.108.149.198 (שיחה) לעריכה האחרונה של לסטר
ביטול גרסה 21542322 של לסטר ~נמחק (שיחה)
שורה 36:
[[קובץ:Ofra Helfman DSC0170 1.jpg|ממוזער|העורכת עפרה הלפמן בתקליטיית קול ישראל בהלני המלכה אוחזת בראשוני התקליטים שהגיעו לתקליטייה.]]
רוב שידורי הרדיו בתחנות קטנות נעשים ב[[שידור חי]], אולם התפתחות אמצעי ה[[הקלטה]] העלתה בהדרגה את שיעור השידורים המוקלטים. כיום יש באולפן רדיו רגיל [[קריינות|קריין]], שני נגני תקליטורים לפחות, ובדרך כלל גם מחשב שמשמש לשילוב פרסומות בשידור. מראשית ימי הרדיו עד תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות השישים]] היו בכל אולפן רדיו [[מיקרופון]] אחד או שניים ושני פטיפונים או יותר לנגינת תקליטים. התקליטים נוגנו במהירות 78 סיבובים לדקה עם שיר אחד ועד חמש דקות בכל צד של תקליט, בדרך-כלל נוגנו תקליטים שהופצו באופן מסחרי, אולם היו גם "תקליטים יחידאים" שנחרטו במכונת הקלטה מיוחדת שחרטה תקליטים חלקים ו"מילאה" אותם בהקלטה בצורה של חריצים לפי הצלילים שהועברו אליה ממיקרופון או מקור שמע אחר לאחר הגברה מתאימה. התקליטים הריקים היו בנויים בסיס (דיסקה עגולה) של אלומיניום מצופה בלכה של [[ניטרוצלולוז]] שכונה אז "אצטט", בדרך כלל בצבע שחור, בארץ הקליטו (חרטו) תקליטים כאלה בקוטר 25, 30, 35 ו-40 סנטימטר. ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, שנמשכה כ-33 דקות, הוקלטה בטכניקה זו על 11 צדדים של תקליטים חלקים על ידי חברת "צליל". כדי להשמיע ברדיו את הסימפוניה התשיעית של בטהובן (שנמשכת 74 דקות) היו צריכים לנגן כ-15 צדדים של תקליטים, כך שהיה יותר קל להעביר שידור חי של מופע מאשר להקליט אותו או אפילו להשמיעו משמונה תקליטים מסחריים. עם המצאתם של התקליטים אריכי-הנגן Long-Playing והפצתם הנרחבת נעשה השימוש בתקליטים לצורך שידורי רדיו נפוץ הרבה יותר. התפתחות ההקלטה על סרטים המגנטיים אפשרה, גם היא, שילוב שידורים מוקלטים בשיעור גבוה יותר, וכן הקלטת השידורים החיים לצורך שידורים חוזרים או שמירה בארכיון.
 
==אספנות==
קל לשכוח שהם נולדו על פס ייצור, במפעלים יעילים של חברות. {{ש}}
כל אחד מהם עמוס בזיכרונות ובסיפורים אישיים, החל מהנסיבות הספציפיות שבהן הוא הגיע ועד לשריטות שהפכו עם השנים ועם ההשמעות החוזרות לגרסה ייחודית של השיר. {{ש}}
בין המוכרים בתחום, והפועלים מיוזמתם לצורך העצמת החשיבות בקהילת האספנים.
 
# דודי פטימר, אספן - התפרסם בתשדירים בעקבות שמירה על טוהרו של התקליט.
# ירין יעקב, אספן וחוקר מוזיקה - בעל אתר 'תקליט' הידוע לשעבר. כיום חוקר מוזיקה בעקבות הערצתו המנטלית לעולם המוזיקלי.
 
==ראו גם==
שורה 49 ⟵ 57:
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Vinyl records|שם ויקישיתוף=תקליט|ויקימילון=תקליט}}
*שמעון בן נון, [http://www.collect.co.il/content.aspx?id=393 מבוא לאספנות תקליטים], באתר קולקט
* [http://www.goethe.de/ins/il/lp/kul/mag/mus/he13232173.htm ייצור תקליטים: הוא ממשיך להסתובב!], באתר [[מכון גתה]], ינואר 2015
* {{וואלה!|רועי בהריר פרל|כשבגרוש היה חור: טרנד אלבומי הויניל חורק בישראל|2831317|19 בפברואר 2015}}
* {{דהמרקר1|הדר קנה|12 חנויות ואלפי צרכנים: תקליטי הוויניל חוזרים לסיבוב נוסף בישראל|1.3102735|26 באוקטובר 2016}}