הבדלים בין גרסאות בדף "תחרות משוכללת"

מ
אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים
מ (בוט החלפות: \1הפך)
מ (אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון קישור לפירושונים)
בהתקיים הנחות אלו, על פי [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]], השוק יתנהל לפי חוקי [[היצע וביקוש|הביקוש וההיצע]], וישאף להגיע לשיווי משקל ול[[יעילות פארטו]] באמצעות מנגנון "[[היד הנעלמה]]". הנחת יסוד, המשמשת הצדקה לתומכי [[כלכלת שוק|כלכלת השוק]] היא שבכלכלת השוק קרובה המערכת הכלכלית למצב של תחרות משוכללת.
 
מדובר כמובן במודל תאורטי שאינו מתקיים במדויק, המציאות הכלכלית האמיתית, מופרעת בידי הימצאם של [[מונופול]]ים, [[קרטל]]ים, התערבות [[ממשלה|ממשלתית]], [[חסם כניסה לשוק|חסמי כניסה לשוק]], [[מכס|מכסים]]ים, [[כלכלה התנהגותית|יצרנים וצרכנים שאינם רציונלים מושלמים]], [[מידע א-סימטרי|היעדר מידע מלא]] וסטיות אחרות מהנחות ה[[מודל (מדע)|מודל התאורטי]]. נהוג להניח את קיומה של תחרות משוכללת לשם השגת מודל המהווה קירוב למציאות, וכדי להתבונן בשוק ב"תנאי מעבדה" לצורך התמקדות בבחינת היבטים מסוימים של התנהגותו.
 
תחרות משוכללת מושפעת בעיקר משני כוחות עיקריים - [[היצע וביקוש]]:
* '''היצע''' הוא היכולת של היצרנים לספק סחורה מסוג מסוים, והגמול הכספי לו הם זקוקים על מנת להגדיל את רווחיהם.
 
בשוק שמקיים תחרות משוכללת [[היצע וביקוש|ההיצע והביקוש]] הם הכוחות העיקריים הקובעים את מחיר הסחורות, ומשפיעים באופן ישיר על עיצוב החברה בפן המבני שלה. כוחות אלו מבוססים על שאיפתו של כל פרט לשפר את '''צריכתו''', על ידי צריכת מוצרים ועל ידי הגדלת [[רווח (כלכלה)|רווחיורווח]]יו.
 
== ביקורת ==
חוקרים בתחום הסוציולוגיה הכלכלית טוענים שהנחות הבסיס של המודל אינן מתקיימות בעולם, בעיקר ההנחה בדבר הסימטריה ביחסי הכוחות בין היצרנים לצרכנים.
התופעה המכונה קיטוב ההון (polarization of capital) מתארת את המצב שבו מעטים (היצרנים) מחזיקים במרבית ההון, מה שמאפשר להם לנצל את כוחם ולקבוע מחירים גבוהים יותר ממחיר שיווי המשקל.
.{{הערה|Yonay, Y., & Breslau, D., "Marketing models: The culture of mathematical economics.",In Sociological forum (Vol. 21, No. 3, pp. 345-386),Kluwer Academic Publishers-Plenum Publishers}}.
 
ביקורת נוספת, מתחום הכלכלה, מתייחסת ליכולת של מודל כלכלי המבוסס על תנאי תחרות משוכללת לייצר תחזית קרובה למציאות. חוקרים אלה טוענים שהכלכלה הינה [[מערכת מורכבת]] ולכן, כל השמטה של מרכיב מסוים עלולה לגרום לשינוי דרמטי בתחזית הכלכלית. דוגמה לכך הינה מחקרו של פרופסור [[סטיב קין]] שבו הוא מראה כי השמטה של השפעת החוב מהמודלים, מנעה ממרבית הכלכלנים לחזות את ה[[משבר הסאבפריים|משבר הכלכלי של 2008]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=מיקי פלד|כתובת=http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553334,00.html|כותרת=התסכול עלול להביא לשובו של הפאשיזם|אתר=[[כלכליסט]]|תאריך=30-11-2011|תאריך_וידוא=2016-07-28}}}}