אלישבע גולדשמידט – הבדלי גרסאות

|שם בשפת המקור= Elisabeth Goldschmidt

|תאריך לידה=[[1912]]

|תמונה=[[קובץ:Elisheva Goldshmit.jpg|200px]]

|כיתוב=אלישבע גולדשמידט, 1955

|הערות=

}}

 

== ביוגרפיה ==

 

בשנת [[1936]] [[עלייה לארץ ישראל|עלתה לארץ ישראל]] בעקבות בעלה, [[יוסף גולדשמידט]], שהיה פעיל [[ציונות|ציוני]], השתלב בתחום החינוך ולימים היה לחבר כנסת מטעם ה[[מפד"ל]]. לאחר שסיימה בשנת [[1942]] דוקטורט בזואולוגיה בהנחיית פרופ' [[גאורג האז]], החלה לעסוק במחקר בתחומי הגנטיקה והציטולוגיה, וב-1949 מונתה למדריכה הראשונה בתחום ב[[האוניברסיטה העברית|אוניברסיטה העברית]] (ובישראל בכלל). מחקריה עסקו תחילה בבדיקות [[כרומוזום|כרומוזומליות]] של [[פרוקי רגליים]], בעיקר זבובי [[דרוזופילה]], אך לאחר מכן התמקדה ב[[גנטיקה של האדם]] וערכה מחקרים על הגנטיקה של [[יהודים]] בני [[עדה (אנתרופולוגיה)|עדות]] שונות ועל השפעתם של [[נישואי קרובים]].

 

בשנת 1958 הייתה שותפה למחאה נגד קיום כנס מדעי בגנטיקה ב[[גרמניה]], מחאה שהביאה להעברת הכנס ל[[האג]]{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=JVqy9R1ua-QC Jane Maienschein, Michael Ruse, '''Biology and the Foundation of Ethics''', Cambridge University Press, 1999], page 260}}.

 

== לקריאה נוספת ==

* Nurit Kirsh (2004), “Geneticist Elisabeth Goldschmidt: A Two-Fold Pioneering Story”, '''Israel Studies''' 9 (2): 71-105

* נורית קירש (2008), "מבחנות ומבחנים - מסלול המכשולים של חלוצות האקדמיה העברית", '''[[גליליאו (כתב עת)|גליליאו]]''' 120: 68–72