סטריאוטיפ – הבדלי גרסאות

1.       ילדים ומתבגרים מחזיקים בסטראוטיפ סמוי (אוטומטי) בנוגע לסיניים כטובים במתמטיקה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cvencek, D., Nasir, N. I. S., O'connor, K., Wischnia, S., & Meltzoff, A. N. (2015).|שם=The development of math–race stereotypes:“They say Chinese people are the best at math”|כתב עת=Journal of Research on Adolescence, 25(4), 630-637.}}</ref>}}.

2.       שופטים בארה"ב מחזיקים בסטראוטיפ שלילי כלפי בני מיעוטים (יהודים וסיניים) כאנשים לא-הגונים ושתלטניים לעומת סטראוטיפ חיובי כלפי נוצרים לבנים כ "אמינים" ו "נדבנים"<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Levinson, J. D., Bennett, M. W., & Hioki, K. (2016).|שם=Judging Implicit Bias: A National Empirical Study Of Judicial Stereotypes.|כתב עת=}}</ref>}}.

משפט זה פוגעני כלפי שחורים אך איננו מהווה גזענות ישירה כיוון שאיננו מדכא/מפלה את הסטודנט הספציפי<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Solorzano, D., Ceja, M., & Yosso, T. (2000).|שם=Critical race theory, racial microaggressions, and campus racial climate: The experiences of African American college students|כתב עת=. Journal of Negro Education, 60-73.}}</ref>}}.

החוקר Davis<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Davis, P. (1989)|שם=Law as microaggression|כתב עת=Yale Law Journal, 98, 1559-1577.}}</ref>}} טוען כי פעולות גזעניות אלו הינן אוטומטיות ולפעמים בלתי מודעות, אשר נוצרות מתוך מתחושת העליונות של הלבנים על השחורים ויוצרות את המערכת המדכאת את השחורים ומנציחה את היותם נחותים בחברה האמריקאית. בנוסף הוא טוען כי הלבנים מביעים גזענות זו מתוך "הרגל קוגניטיבי" (הסכמות הקוגניטיביות כלפי קבוצת השחורים בארה"ב עקב התרבות וההיסטוריה בין שני הקבוצות) .

ההשלכות של סטראוטיפ מעין זה חמורות מאוד, החוקר Payne<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Payne, B. K. (2006).|שם=Weapon bias: Split-second decisions and unintended stereotyping|כתב עת=Current Directions in Psychological Science, 15(6), 287-291.}}</ref>}} מצא כי כאשר אמריקאים נדרשו להחליט "מהר" (פחות משניה) האם האדם שמולם אוחז אקדח או כלי עבודה. הם עשו יותר טעויות מסוג ראשון (אמרו שהאדם אחז אקדח כאשר זה היה כלי עבודה) במקרים בהם האדם היה שחור לעומת כאשר האדם היה לבד. מחקר זה מעלה את החשש כי שוטרים/רשויות החוק עלולים לפגוע באזרחים חפים מפשע, רק על בסיס הסטראוטיפ האתני והשלכותיו.

כמו-כן, גם החוקר Armenta<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=) Armenta, B. E. (2010).|שם=Stereotype boost and stereotype threat effects: the moderating role of ethnic identification|כתב עת=Cultural Diversity and Ethnic Minority Psychology, 16(1), 94.}}</ref>}} מוסיף כי: מספיק שאדם ישתייך לקבוצה אתנית בעלת סטראוטיפ ושרמזים לסטראוטיפ יהיו זמינים (לדוגמה הוא יקרא כתבה על הסטראוטיפ) על-מנת שאותו אדם יראה התנהגות התואמת לסטראוטיפ של קבוצתו (אמריקאים סיניים שהצליחו יותר במתמטיקה ואילו לטיניים אמריקאים שהצליחו פחות) או במקרה אחר, אפרו-אמריקאים אשר יראו התנהגות עבריינית. 

המחקר המדעי מראה כי באופן חוצה תרבויות קיימים סטראוטיפים מגדריים אשר מציגים את האישה כיותר: שיתופית - חסרת-אגו ומתחשבת באחר. ואילו את הגבר כיותר: בעל-אג'נדה - ממוקד בעצמו ובעל מוטיבציה לשלוט<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=) Williams, J. E., & Best, D. L. (1982).|שם=Measuring sex stereotypes: A thirty-nation study|כתב עת=Beverly Hills, CA: Sage}}</ref>}}.

1. הסטראוטיפ כי נשים מושפעות (ניתנות לשכנוע) יותר בקלות מאשר גברים והסטראוטיפ כי גברים משפיעים (משכנעים) יותר בקלות מאשר נשים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eagly, A. H., & Wood, W. (1982).|שם=Inferred sex differences in status as a determinant of gender stereotypes about social influence|כתב עת=Journal of Personality and Social Psychology, 43, 915-928.}}</ref>}}.

2. נשים לרוב עובדות כעקרות בית ולא בשוק העבודה<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eagly, A. H., & Steffen, V. J. (1984).|שם=Gender stereotypes stem from the distribution of women and men into social roles|כתב עת=Journal of personality and social psychology, 46(4), 735.}}</ref>}}.

על-אף שעם השנים נשים עשו צעד גדול בכניסתן לשוק העבודה וניכר כי הפערים הצטמצמו, עדין יחס הנשים בעמדות מפתח קטן יחסית לגברים. הסיבה טמונה בין היתר בכוחו של הסטראוטיפ על החברה ככלל (גברים ונשים) ועל הנשים בפרט. Heilman<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Heilman, M. E. (2012).|שם=Gender stereotypes and workplace bias|כתב עת=Research in organizational Behavior, 32, 113-135.}}</ref>}} הסביר כי הסטראוטיפ גורם למנהלים-גברים להטיות בהערכות ובקבלת ההחלטות שלהם, כאשר הם מעריכים נשים לקבלת תפקיד חשוב/קידום בחברה. בכך הם מעכבים את התפתחותם והעצמתם של נשים בשוק העבודה ומנציחים את הסטראוטיפ. 

בהתאם לתרבות המערבית של העשורים האחרונים אשר מעודדת את אידיאל הרזון, נמצאה גזענות כלפי אנשים שמנים כבר אצל ילדים בגן (גיל 3-5) כאשר הילדים הגדירו שמן כ "רע" מעבר לכל מיני תכונות אחרות (מין, מוצא וכדומה). בנוסף, נמצא כי הילדים השמנים עצמם, האמינו בסטיגמה זו יותר מילדים רזים, ממצא המדגיש את החשיבות של מיגור הסטראוטיפ עוד מגיל ילדות<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Cramer, P., & Steinwert, T. (1998)|שם=Thin is good, fat is bad: How early does it begin?|כתב עת=. Journal of applied developmental psychology, 19(3), 429-451.}}</ref>}} .

ואכן, הסטראוטיפ החברתי-מערבי עושה את הקישור בין אנשים שמנים ומגוון תכונות שליליות. הדבר בולט בעיקר כשמדובר בנשים והמחקר מצא עדויות לסטראוטיפ המקשר בין נשים שמנות ועמדות שליליות גם באופן נשלט (מבוקר, איטי ומתוך מודעות) וגם באופן אוטומטי (מהיר ובלתי מודע). לדוגמה, מחקרם של Bessenoff and Sherman<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bessenoff, G. R., & Sherman, J. W. (2000).|שם=Automatic and controlled components of prejudice toward fat people: Evaluation versus stereotype activation|כתב עת=. Social Cognition, 18(4), 329-353.}}</ref>}} הראה כי דעות שליליות אוטומטיות הינן חזקות יותר כלפי נשים שמנות לעומת כלפי נשים רזות עד כדי כך שמספיק לראות תמונה של אישה שמנה על-מנת שיעלו לזיכרון ולמודעות תכונות שליליות כגון: אגואיסטית, אלימה וכדומה.

המחקר המדעי מראה כי צבע השיער של האישה, משפיע על הסטראוטיפ אשר יוצמד לה. כך למשל בנות שיער אדום נתפסות כמעין "חמומות מוח" או "בעלת מזג" גם בעיני גברים וגם בעיני נשים, בעוד נשים בלונדיניות נתפסות כ "טיפשות" בעיני גברים בלבד.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Weir, S., & Fine-Davis, M. (1989).|שם=‘Dumb Blonde’and ‘Temperamental Redhead’: The Effect of Hair Colour on Some Attributed Personality Characteristics of Women|כתב עת=The Irish Journal of Psychology, 10(1), 11-19.}}</ref>}}

מחקר נוסף אשר בחן את ההשפעה של סטראוטיפ ה "בלונדינית-טיפשה" על ביצוען של נשים במבחן ידע מצא כי כאשר מטרימים (מעלים לזיכרון) לנבדקות את היותן "ייחודיות/שונות מהכלל" אין השפעה לסטראוטיפ על הביצועים (ואף הביצועים עולים) לעומת מקרה בו מטרימים לנבדקות את היותן "כמו כולן/חלק מהכלל" ואז הביצועיים יורדים משמעותית במבחן הידע בעקבות הכרת הסטראוטיפ על כלל הבנות הבלונדיניות ה"טיפשות"<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Bry, C., Follenfant, A., & Meyer, T. (2008).|שם=Blonde like me: When self-construals moderate stereotype priming effects on intellectual performance.|כתב עת=Journal of Experimental Social Psychology, 44(3), 751-757.}}</ref>}}.

1. גברים הומוסקסואלים בעלי תכונת אופי נשיות חיוביות: לדוגמה: לב טוב, רגישות לאחר, יכולת הקשבה טובה, חמלה, יצירתיות<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=).Jackson, L. A., & Sullivan, L. A. (1989).|שם=). Cognition and affect in evaluations of stereotyped group members.|כתב עת=The Journal of Social Psychology, 129, 659-672.}}</ref>}}

Madon<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Madon, S. (1997).|שם=What do people believe about gay males? A study of stereotype content and strength|כתב עת=Sex Roles, 37(9-10), 663-685.}}</ref>}} רצה לגלות האם דעת הרוב מייחסת להומואים יותר תכונות חיוביות נשיות (סטראוטיפ יותר חיובי) או התנהגות המפרה כללי יסוד של גבריות (סטראוטיפ יותר שלילי) ומצא כי דעת הרוב מחזיקה בסטראוטיפ השלילי באופן יותר חזק מהחיובי. ממצא אשר ניתן לשער כי משפיע על הפעילות הפוליטית הנוקשה והאפליה החברתית כלפי הומואים.

לפי "תיאורית ההתהפכות המגדרית" (gender inversion theory) נשים לסביות נתפסות כלא-נשיות, כחסרות באינטואיציה אימהית ובעלות התנהגות והרגלים גבריים מוגברים<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Kite, M. E., & Deaux, K. (1987).|שם=Gender belief system: Homosexuality and the implicit inversion theory.|כתב עת=Psychology of Women Quarterly, 11, 83–96.}}</ref>}}

הסטראוטיפ על לסביות כולל בין היתר: התרברבות והתפארות, אופי "masculine" (גברי/שרירי) והתנהגות מרובה של פיתוי נשים הטרוסקסואליות.<ref>{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Eliason, M., Donelan, C., & Randall, C. (1992)|שם=Lesbian stereotypes.|כתב עת=Health Care for Women International, 13(2), 131-144.‏ ‏}}</ref>}}