מצבת מישע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) |
Yechiel.sh (שיחה | תרומות) ←גילוי המצבה: דיוק |
||
שורה 13:
המצבה פורסמה ב[[הקהילה המדעית|קהילת המדע]] המערבית ובעולם כולו בשנת [[1868]] על ידי ה[[כומר]] וה[[מיסיון|מיסיונר]] הגרמני פרדריק אוגוסטוס קליין (Frederick Augustus Klein). במסעותיו ב[[עבר הירדן|עבר הירדן המזרחי]] התרועע עם ה[[בדואים]] שם, והם גילו את אוזניו על קיומה של מצבת אבן עתיקה הנושאת כתובת שאיש אינו יודע לקוראה. הם הובילו אותו למקום על יד הכפר דיבאן שבעבר הירדן המזרחי (30 ק"מ מזרחית ל[[ים המלח]] מול [[עין גדי (שמורה)|עין גדי]]) ושם הוא ראה מצבה מאבן בזלת מלוטשת בגודל של מטר על שבעים סנטימטר אשר אף על פי שעמדה גלויה תחת כיפת השמים - דבר קיומה נשמר בסוד מפני שאר התיירים והמטיילים האירופאים שסיירו באזור. השמועה אודות הגילוי הגיעה לאוזני הארכאולוג הצרפתי [[שארל קלרמון-גנו]], שדאג להשיג העתק נייר גבס של הכתובת. במהלך יצירת ההעתק פרצה קטטה בין הבדואים ושליחי גנו נמלטו על נפשם כשההעתק ניזוק תוך כדי מנוסתם. לאחר מכן עירב גנו את [[האימפריה העות'מאנית|השלטון העותמאני]] שילחץ על הבדואים למכור לו את הכתובת. הבדואים בזעמם על התערבות העותמאנים - נפצו את הכתובת לרסיסים. גנו הצליח להשיג חלק מהשברים ו[[צ'ארלס וורן]] הצליח להשיג 2 שברים נוספים, ובצירוף ההעתק הצליח גנו לשחזר את מרבית הכתובת והאבן הועברה למוזיאון ה[[לובר]] ה[[פריז]]אי.
גילוי המצבה ופיענוח הטקסט נחשב לאבן דרך בהתייחסות המדעית ל[[מקרא]]. זוהי העדות החוץ-מקראית הראשונה לתיאור המופיע במקרא. לא רק זאת, אלא שמופיעים במצבת מישע שמות מדויקים מהתקופה, לרבות השם "אריאל-דודה",
==הכתובת==
|