קונפורמיות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ שינוי סדר הפרקים; הוספת פרק הערות שוליים (בוט סדר הפרקים) |
הנדב הנכון (שיחה | תרומות) |
||
שורה 4:
==מהות הקונפורמיות==
הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום, השימוש במושג מבוטא בדרך כלל בהקשרים שליליים: '''קוֹנְפוֹרְמִיסְט''' (או '''תַּלְמָנִי''') פירושו אופי חלש, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". ישנם הוגי דעות הנוהגים לשבח את ה'''[[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטים]]''': אותם "זאבים בודדים" המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר [[כאוס]]. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. אם כן, קונפורמיות
אנשים מתנהגים לעיתים תכופות באופן קונפורמי עקב השאיפה לקבל תחושה של ביטחון מהקבוצה, בעיקר מקבוצה בעלת אותם מאפיינים, כמו קבוצת גיל (קבוצת השווים), תרבות, דת, או סטטוס. התגלמות זו של קונפורמיות נקראת "חשיבת יחד". "[[חשיבת יחד]]" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו.חוסר הסכמה לאמץ את "חשיבת היחד" יכולה להוביל לדחייה חברתית. קונפורמיות לרוב מקושרת לגיל ההתבגרות, אך משפיעה באופן ניכר גם על מבוגרים {{הערה|שם=מקור 4|Aronson, E., Wilson, T. D., & Akert, R. M. (2007). Social Psychology (6th ed.). Upper Saddle River, NJ: Pearson Prentice Hall.}}.
כאשר קונפורמיות מתרחשת על ידי השפעה חברתית נכונה, היא מאפשרת בשנים הראשונות לחיים ללמוד ולאמץ את ההתנהגות החברתית הנחוצה על מנת להתנהג באינטראקציה עם אחרים בחברה באופן נכון {{הערה|שם=מקור 5|Walker, M. B. & Andrade, M. G. (1996). Conformity in the Asch task as a function of age. The Journal of Social Psychology, 136, 367-372.}}. קונפורמיות משפיעה על הווצרותן ותחזוקן של נורמות חברתיות, ועוזרת לחברות לתפקד באופן חלק וניתן לחיזוי.
==התפתחות המושג==
משנת 1933 ועד 1945, מיליוני אנשים חפים מפשע, בעיקר יהודים, הוכרחו לעבור למחנות ריכוז בגרמניה הנאצית. רק לאחר סיום המלחמה, העולם הבין שמחנות אלו היו למעשה מפעלים להשמדה המונית בהם נטבחו יותר משמונה מיליון בני אדם. בשנת 1978 הייתה שמועה כי ישנם אנשים המוחזקים כבני ערובה בג'ונסטאון. לאחר שהחקירה הסתיימה, מנהיגה של הקהילה ג'ים ג'ונס אסף 1000 תושבים וביקש מהם להתאבד על ידי שתיית רעל. הם צייתו לו וזו הייתה ההתאבדות ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה. על מנת לנסות למצוא הגיון במעשים אלו ועוד אחרים, הנטייה הראשונית הייתה להסביר מעשים מרושעים ומטורפים על ידי האשמה של אינדיבידואלים מרושעים או משוגעים {{הערה|שם=מקור 6|6Nolen-Hoeksema, S., Fredrickson, B. L., Loftus, G. R., & Wagenaar, W. A. (2009). Atkinson & Hilgard’s introduction to psychology (15th ed.). Hampshire, UK: Wadsworth/Cengage Learning.}}. חשיבה זו יכולה לתת מעט נחת. חוקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה החברתית הוטרדו מכך שאנשים לעיתים עושים מעשים שלא ניתן להסבירם. אומנם המנהיגים, שהובילו את ההמון להתנהג באופן לא הגיוני, היו בעלי אישיות בעייתית, אך לא ייתכן כי כל החברה
בשנת 1936 שריף (Muzafer Sherif) ביצע את אחד המחקרים הראשונים על קונפורמיות. הוא התעניין בדרך בה אנשים משנים את דעתם כדי להתיישר עם הקבוצה. הוא בחן זאת על ידי "התנועה האוטוקינטית". במחקרו, המשתתפים הוכנסו לחדר חשוך ונתבקשו לבהות בנקודת אור קטנה במרחק מה מהם. הם נתבקשו להעריך איזה מרחק הנקודה זזה. הטריק במחקר היה שהנקודה לא זזה כלל. התחושה של הנבדקים כי הנקודה זזה נובעת מאשליה ויזואלית הנקראת "התנועה האוטוקנטית" שהתגלתה לראשונה במלחמת העולם השנייה. תעתוע זה גורם לכך שבמצב של חושך מוחלט, ישנה תחושה כי נקודות אור קטנות זזות על אף שאינן נעות כלל. זוהי אשליה ויזואלית שכל בני האדם חווים. ביום הראשון של הניסוי כל משתתף העריך באופן שונה את כמות התזוזה של הנקודה. בשלב השני של המחקר, הוכנס לחדר אדם נוסף ביחד עם הנבדקים וגם הוא התבקש לאמוד את המרחק שהנקודה זזה. אדם זה היה משתף פעולה שנאמר לו להגיד באופן עקבי מרחקים גבוהים במיוחד או נמוכים בהרבה מהאומדנים של הנבדק האמיתי. חלק זה של הניסוי בוצע כמה פעמים על כל משתתף. שריף גילה שעם כל סיבוב נעשו האומדנים של הנבדק יותר ויותר דומים לאלה של משתף הפעולה {{הערה|שם=מקור 7|בר-אל, צ., נוימאיר, מ. (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה: מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית (מהדורה שנייה). אבן יהודה: רכס.}}.
המשתתפים בניסויים של שריף חוו מציאות עמומה ולא חד משמעית.
שורה 19:
=== השפעה נורמטיבית ===
השפעה חברתית נורמטיבית מתרחשת כאשר אדם מתנהג בהתאם לסביבה על מנת שהחברים בקבוצתו יחבבו או יקבלו אותו. השפעה זו מוגדרת כקונפורמיות המבוססת על שאיפתו של אדם להיענות לציפיות האחרים (נורמות) {{הערה|שם=מקור 3}}{{הערה|שם=מקור 8}}. הצורך בקבלה ושייכות
השפעה נורמטיבית לרוב גורמת להיענות, שהיא לעשות או להגיד את מה שהאחרים אומרים או עושים גם כאשר הפרט לא מאמין בלב שלם בנעשה או בנאמר. גיל
הבדל עיקרי בין השפעה נורמטיבית לאינפורמטיבית
ישנם גורמים נוספים המשפיעים על קונפורמיוּת, והם קשורים במצב נתון: מספר הנוכחים, חשיבות הנוכחים, קושי המטלה, רמת האטרקטיביות של ה[[קבוצה חברתית|קבוצה]] ומטרותיה. חוקרי תופעת הקונפורמיוּת לא הגיעו לידי אחידות דעים בקשר לפרופיל טיפוסי של קונפורמיסט.
שורה 45:
=== ציות ===
ציות
סדרת הניסויים המציגה באופן הכי טוב את כוחה של הסיטואציה נעשתה על ידי החוקר סטנלי מילגרם בשנות השישים (Stanley Milgram). מילגרם בחן במחקריו כיצד דרישות הסמכות מתנגשות עם דרישות המצפון. במחקריו הוא גייס אנשים מן השורה להשתתף במחקר "על זיכרון". כאשר הם הגיעו למעבדה, כל נבדק צוות למשתתף נוסף שהיה למעשה משתף פעולה למחקר. נאמר לנבדקים שהם יוגרלו באופן ראנדומלי, כאשר אחד מהם יוגרל להיות ה"מורה" והשני ל"תלמיד". פקיד המורה היה לקרוא רשימה של צמדי מילים לתלמיד. לאחר מכן הוא היה צריך לבחון את זכרונו על ידי נתינת המילה הראשונה בצמד כדי שהתלמיד ישלים את התשובה הנכונה מתוך ארבע אפשרויות. בכל פעם שהתלמיד ענה באופן שגוי, היה על המורה ללחוץ על דוושה המזרימה הלם חשמלי בעוצמה הולכת וגוברת עד לרמה שהיה ברור לכל שהיא מהווה סכנת חיים. לאחר שהניסוי התחיל, בכל פעם שהתלמיד טעה, הנסיין הורה למשתתף להגביר את רמת ההלם החשמלי. חשוב לציין כי התלמיד לא באמת קיבל שוקים חשמליים אלה שיחק תפקיד בו הוא הגיב לשוקים, וככל שהם גברו כך גברו תגובותיו, צעקותיו ותחנוניו. "המורה" יכול היה לשמוע את התגובות. כאשר הרמה של השוקים החשמליים הגיעה ל"הלם חזק במיוחד" התלמיד הפסיק להגיב. הרבה מהנבדקים בשלב זה או אחר התחילו למחות על הלך המחקר וחלקם אף ביקשו שהנסיין יזמין עזרה רפואית. ציות לסמכות במחקר זה נמדד על ידי מקסימום הפעמים שבהם הנבדקים נתנו למשתף הפעולה שוקים חשמליים לפני שסרבו להמשיך {{הערה|שם=מקור 13|13. Milgram, S. (1965). Some Conditions of Obedience and Disobedience to Authority. Human Relations, 18, 5776-. DOI: 10.1177/001872676501800105.}}. נמצא כי 65% מהנבדקים המשיכו לציית לנסיין עד סוף הניסוי. מילגרם המשיך לעשות וריאציות על ניסוי זה כאשר כל פעם הוא שינה משתנה אחר בסיטואציה כדי לבחון האם באמת הסביבה היא זו המשפיעה על ציות. בכל פעם הוא קיבל תוצאות שונות אך גבוהות ומצא כי שיעור הציות אצל נשים דומה לאילו של הגברים. ציות לסמכות נכלל תחת השפעה אינפורמטיבית אך לעיתים כולל השפעה נורמטיבית (למשל בסירוב לציות).
ישנם גורמים המשפיעים על רמת הציות: המרחק הרגשי מהקורבן, קרבה למקור הסמכות ,הלגיטימיות והיוקרה של מקור הסמכות והשפעתם של אחרים.
שורה 68:
=== תרבות ===
ערכים תרבותיים נמצאו כמשפיעים על קונפורמיות. סטנלי מילגרם מצא שאינדיבידואלים בנורבגיה (
=== מגדר ===
נורמות חברתיות לעיתים מבססות הבדלים מגדריים. חוקרים מדווחים על הבדלים באופן בו גברים ונשים מתנהגים באופן קונפורמי ביחס להשפעה חברתית זו {{הערה|שם=מקור 17|Cooper, H. M. (1979). Statistically combining independent studies: A meta-analysis of sex differences in conformity research. Journal of Personality and Social Psychology, 37, 131–146. doi:10.1037/0022-3514.37.1.131.}}. למשל, נשים ניתנות לשכנוע יותר בקלות ועל כן גם יותר קונפורמיות בסיטואציות של לחץ חברתי מגברים {{הערה|שם=מקור 18|Eagly, A. H & Carli, L. L. (1981). Sex of researchers and sex-typed communications as determinants of sex differences in influenceability: A meta-analysis of social influence studies. Psychological Bulletin, 90, 1–20. doi:10.1037/0033-2909.90.1.1.}}. הבדלים בהתנהגות מגדרית נובעים מהחיברות שבני אדם עוברים, משמע מהדרך שבה החברה מחנכת אותנו. הסיבה בגינה החיברות לנשים וגברים
=== גיל ===
הגיל
=== גודל הקבוצה ===
למרות שנראה הגיוני שלחץ לקונפורמיות יעלה ככל שהקבוצה תגדל, בניסויי מעבדה התברר שלקבוצה הקטנה השפעה גדולה על חבריה. במחקרים שנעשו בהתבסס על מחקריו של אש נמצא כי קבוצה המונה בין שלושה לחמישה משתתפים תעורר קונפורמיות גדולה יותר מאשר השפעה של אדם אחד או שניים. אבל הגדלת מספר האנשים מעל לחמישה אינה משנה במידה משמעותית את מידת הקונפורמיות {{הערה|שם=מקור 3}} קונפורמיות זו מתרחשת בגלל שלאנשים יש נטייה להאמין שפירוש הסיטואציה של אנשים אחרים במצבים שאינם חד משמעיים
=== לכידות קבוצתית ===
|