קונפורמיות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי סדר הפרקים; הוספת פרק הערות שוליים (בוט סדר הפרקים)
שורה 4:
 
==מהות הקונפורמיות==
הקונפורמיות מושגת על ידי אמצעי פיקוח גלויים וסמויים כאחד וכתוצאה מלחץ חברתי אמיתי או מדומה על היחיד/הכלל. בשפת היומיום, השימוש במושג מבוטא בדרך כלל בהקשרים שליליים: '''קוֹנְפוֹרְמִיסְט''' (או '''תַּלְמָנִי''') פירושו אופי חלש, מזדנב אחרי אחרים - "שוחה עם הזרם". ישנם הוגי דעות הנוהגים לשבח את ה'''[[נונקונפורמיות|נון-קונפורמיסטים]]''': אותם "זאבים בודדים" המתמידים בדרכם חרף לחצי החברה ומורדים במוסכמות. לעומת זאת, יש הסוברים כי הקונפורמיוּת אינה שלילית, כי לדעתם לא ניתן לקיים חברה תקינה ללא הקונפורמיוּת, המאפשרת סדר ויציבות ולולא התהוותה עלול להיווצר [[כאוס]]. למולם ישנם לא מעט הוגים שסוברים שקונפורמיות איננה תנאי הכרחי לחברה תקינה ויציבה. אם כן, קונפורמיות הינההיא התאמה של עמדת, אמונות והתנהגות לנורמות החברתיות {{הערה|שם=מקור 1|Cialdini, R. B., & Goldstein, N. J. (2004). Social influence: Compliance and conformity. Annual Review of Psychology, 55, 591–621.}}. נורמות חברתית הינןהן סמויות ומוגדרות כחוקים המשותפים לקבוצה של אנשים, הקובעים ומכתיבים את האינטראקציה שלהם לאחרים. למשל, בתחילת שנות ה2000 מעריצי להקת U2 , התארגנו בעצמם ויצרו תור לילי לקניית כרטיסים לקונצרט של הלהקה. כללי המוסר של מעריצי הלהקה בתור היו שכל הקודם זוכה, ורכשו בוז למי שנדחף לתור. ניתן לראות כי חוק זה לא היה כתוב בשום מקום אך הקבוצה נהגה לפי כלל זה {{הערה|שם=מקור 2|Helweg-Larson, M., & LoMonaco, B. L. (2008). Queuing Among U2 Fans: Reactions to Social Norm Violations. Journal of Applied Social Psychology, 38, 2378–2393.}}. הנטייה להתנהג באופן קונפורמי מתרחשת הן בקבוצות קטנות והן בחברה והיא יכולה להיות תוצר של השפעה לא מודעת או מלחץ חברתי ישיר. קונפורמיות מתרחשת בנוכחות אחרים, אך יכולה להתרחש גם כאשר האדם נמצא לבדו {{הערה|שם=מקור 3|Myers, D. G. (2013). Social Psychology (11th ed.).Boston: McGraw-Hill.}}. למשל, אדם יעמוד בצפירת יום הזיכרון גם כאשר הוא נמצא לבד בביתו.
אנשים מתנהגים לעיתים תכופות באופן קונפורמי עקב השאיפה לקבל תחושה של ביטחון מהקבוצה, בעיקר מקבוצה בעלת אותם מאפיינים, כמו קבוצת גיל (קבוצת השווים), תרבות, דת, או סטטוס. התגלמות זו של קונפורמיות נקראת "חשיבת יחד". "[[חשיבת יחד]]" או חשיבה קבוצתית, היא אחת מתופעות הקונפורמיות: נטייתם של חברי הקבוצה לקונפורמיות על ידי אימוץ תפיסה צרה משותפת, "יישור קו" בנושא כלשהו.חוסר הסכמה לאמץ את "חשיבת היחד" יכולה להוביל לדחייה חברתית. קונפורמיות לרוב מקושרת לגיל ההתבגרות, אך משפיעה באופן ניכר גם על מבוגרים {{הערה|שם=מקור 4|Aronson, E., Wilson, T. D., & Akert, R. M. (2007). Social Psychology (6th ed.). Upper Saddle River, NJ: Pearson Prentice Hall.}}.
כאשר קונפורמיות מתרחשת על ידי השפעה חברתית נכונה, היא מאפשרת בשנים הראשונות לחיים ללמוד ולאמץ את ההתנהגות החברתית הנחוצה על מנת להתנהג באינטראקציה עם אחרים בחברה באופן נכון {{הערה|שם=מקור 5|Walker, M. B. & Andrade, M. G. (1996). Conformity in the Asch task as a function of age. The Journal of Social Psychology, 136, 367-372.}}. קונפורמיות משפיעה על הווצרותן ותחזוקן של נורמות חברתיות, ועוזרת לחברות לתפקד באופן חלק וניתן לחיזוי.
 
==התפתחות המושג==
משנת 1933 ועד 1945, מיליוני אנשים חפים מפשע, בעיקר יהודים, הוכרחו לעבור למחנות ריכוז בגרמניה הנאצית. רק לאחר סיום המלחמה, העולם הבין שמחנות אלו היו למעשה מפעלים להשמדה המונית בהם נטבחו יותר משמונה מיליון בני אדם. בשנת 1978 הייתה שמועה כי ישנם אנשים המוחזקים כבני ערובה בג'ונסטאון. לאחר שהחקירה הסתיימה, מנהיגה של הקהילה ג'ים ג'ונס אסף 1000 תושבים וביקש מהם להתאבד על ידי שתיית רעל. הם צייתו לו וזו הייתה ההתאבדות ההמונית הגדולה ביותר בהיסטוריה. על מנת לנסות למצוא הגיון במעשים אלו ועוד אחרים, הנטייה הראשונית הייתה להסביר מעשים מרושעים ומטורפים על ידי האשמה של אינדיבידואלים מרושעים או משוגעים {{הערה|שם=מקור 6|6Nolen-Hoeksema, S., Fredrickson, B. L., Loftus, G. R., & Wagenaar, W. A. (2009). Atkinson & Hilgard’s introduction to psychology (15th ed.). Hampshire, UK: Wadsworth/Cengage Learning.}}. חשיבה זו יכולה לתת מעט נחת. חוקרים רבים בתחום הפסיכולוגיה החברתית הוטרדו מכך שאנשים לעיתים עושים מעשים שלא ניתן להסבירם. אומנם המנהיגים, שהובילו את ההמון להתנהג באופן לא הגיוני, היו בעלי אישיות בעייתית, אך לא ייתכן כי כל החברה הינההיא לא שפויה {{הערה|שם=מקור 6}}.
בשנת 1936 שריף (Muzafer Sherif) ביצע את אחד המחקרים הראשונים על קונפורמיות. הוא התעניין בדרך בה אנשים משנים את דעתם כדי להתיישר עם הקבוצה. הוא בחן זאת על ידי "התנועה האוטוקינטית". במחקרו, המשתתפים הוכנסו לחדר חשוך ונתבקשו לבהות בנקודת אור קטנה במרחק מה מהם. הם נתבקשו להעריך איזה מרחק הנקודה זזה. הטריק במחקר היה שהנקודה לא זזה כלל. התחושה של הנבדקים כי הנקודה זזה נובעת מאשליה ויזואלית הנקראת "התנועה האוטוקנטית" שהתגלתה לראשונה במלחמת העולם השנייה. תעתוע זה גורם לכך שבמצב של חושך מוחלט, ישנה תחושה כי נקודות אור קטנות זזות על אף שאינן נעות כלל. זוהי אשליה ויזואלית שכל בני האדם חווים. ביום הראשון של הניסוי כל משתתף העריך באופן שונה את כמות התזוזה של הנקודה. בשלב השני של המחקר, הוכנס לחדר אדם נוסף ביחד עם הנבדקים וגם הוא התבקש לאמוד את המרחק שהנקודה זזה. אדם זה היה משתף פעולה שנאמר לו להגיד באופן עקבי מרחקים גבוהים במיוחד או נמוכים בהרבה מהאומדנים של הנבדק האמיתי. חלק זה של הניסוי בוצע כמה פעמים על כל משתתף. שריף גילה שעם כל סיבוב נעשו האומדנים של הנבדק יותר ויותר דומים לאלה של משתף הפעולה {{הערה|שם=מקור 7|בר-אל, צ., נוימאיר, מ. (1996). מפגשים עם הפסיכולוגיה: מפגש שלישי פסיכולוגיה חברתית (מהדורה שנייה). אבן יהודה: רכס.}}.
המשתתפים בניסויים של שריף חוו מציאות עמומה ולא חד משמעית.
שורה 19:
 
=== השפעה נורמטיבית ===
השפעה חברתית נורמטיבית מתרחשת כאשר אדם מתנהג בהתאם לסביבה על מנת שהחברים בקבוצתו יחבבו או יקבלו אותו. השפעה זו מוגדרת כקונפורמיות המבוססת על שאיפתו של אדם להיענות לציפיות האחרים (נורמות) {{הערה|שם=מקור 3}}{{הערה|שם=מקור 8}}. הצורך בקבלה ושייכות הינוהוא חלק מהוויתינו כבני אדם. בנוסף על כך, ידוע כי כאשר האדם לא מתנהג באופן קונפורמי לנורמות החברתיות של הקבוצה, הקבוצה פחות תחבב אותו ואף עלולה להענישו על כך {{הערה|שם=מקור 9|Schachter, S. (1951). Deviation, Rejection, and communication. Journal of Abnormal and Social Psychology, 46, 190–208. }}.
השפעה נורמטיבית לרוב גורמת להיענות, שהיא לעשות או להגיד את מה שהאחרים אומרים או עושים גם כאשר הפרט לא מאמין בלב שלם בנעשה או בנאמר. גיל הינוהוא משתנה מפתח המשחק תפקיד חשוב ברמת הקונפורמיות הנגרמת עקב השפעה נורמטיבית (ראו תת כותרת "גיל"). הענות זו לנורמה נגרמת בדרך כלל מרצונו של הפרט לקבל תגמול חיצוני או להימנע מענישה {{הערה|שם=מקור 6}}.
הבדל עיקרי בין השפעה נורמטיבית לאינפורמטיבית הינההיא שהשפעה נורמטיבית לא נגרמת עקב מצבים לא ברורים, הפרט בטוח שהוא לא מסכים עם הקבוצה, אך הוא בכל זאת פועל כמוה. על כן, ניתן לומר כי השפעה נורמטיבית היא זו שגרמה לנבדקים לשנות את דעתם במחקרו של אש {{הערה|שם=מקור 6}}.
 
ישנם גורמים נוספים המשפיעים על קונפורמיוּת, והם קשורים במצב נתון: מספר הנוכחים, חשיבות הנוכחים, קושי המטלה, רמת האטרקטיביות של ה[[קבוצה חברתית|קבוצה]] ומטרותיה. חוקרי תופעת הקונפורמיוּת לא הגיעו לידי אחידות דעים בקשר לפרופיל טיפוסי של קונפורמיסט.
שורה 45:
 
=== ציות ===
ציות הינוהוא סוג של היענות: התנהגות על-פי הוראה ישירה או פקודה. כאשר היענות מתרחשת בעיקבות פקודה ישירה היא נקראת ציות {{הערה|שם=מקור 3}}. הדוגמא הקיצונית ביותר לציות היא מלחמת העולם השנייה, בה פקידים צייתו לפקודותיהם המזוויעות של האליטה הנאצית. עקב כך נרצחו מיליוני בני אדם {{הערה|שם=מקור 7}}. רוב האנשים שעוללו מעשים נתעבים במהלך מלחמה זו היו בסופו של דבר אנשים נורמטיביים שפעלו לפי פקודות הממונים עליהם {{הערה|שם=מקור 12|.Arendt, H. (1963). Eichmann in Jerusalem: A report on the banality of evil. New York: Viking Press.}}. ניכר כי למצבים מסוימים ולסיטואציות מסוימות ישנה השפע רבה על מידת הציות {{הערה|שם=מקור 6}}.
סדרת הניסויים המציגה באופן הכי טוב את כוחה של הסיטואציה נעשתה על ידי החוקר סטנלי מילגרם בשנות השישים (Stanley Milgram). מילגרם בחן במחקריו כיצד דרישות הסמכות מתנגשות עם דרישות המצפון. במחקריו הוא גייס אנשים מן השורה להשתתף במחקר "על זיכרון". כאשר הם הגיעו למעבדה, כל נבדק צוות למשתתף נוסף שהיה למעשה משתף פעולה למחקר. נאמר לנבדקים שהם יוגרלו באופן ראנדומלי, כאשר אחד מהם יוגרל להיות ה"מורה" והשני ל"תלמיד". פקיד המורה היה לקרוא רשימה של צמדי מילים לתלמיד. לאחר מכן הוא היה צריך לבחון את זכרונו על ידי נתינת המילה הראשונה בצמד כדי שהתלמיד ישלים את התשובה הנכונה מתוך ארבע אפשרויות. בכל פעם שהתלמיד ענה באופן שגוי, היה על המורה ללחוץ על דוושה המזרימה הלם חשמלי בעוצמה הולכת וגוברת עד לרמה שהיה ברור לכל שהיא מהווה סכנת חיים. לאחר שהניסוי התחיל, בכל פעם שהתלמיד טעה, הנסיין הורה למשתתף להגביר את רמת ההלם החשמלי. חשוב לציין כי התלמיד לא באמת קיבל שוקים חשמליים אלה שיחק תפקיד בו הוא הגיב לשוקים, וככל שהם גברו כך גברו תגובותיו, צעקותיו ותחנוניו. "המורה" יכול היה לשמוע את התגובות. כאשר הרמה של השוקים החשמליים הגיעה ל"הלם חזק במיוחד" התלמיד הפסיק להגיב. הרבה מהנבדקים בשלב זה או אחר התחילו למחות על הלך המחקר וחלקם אף ביקשו שהנסיין יזמין עזרה רפואית. ציות לסמכות במחקר זה נמדד על ידי מקסימום הפעמים שבהם הנבדקים נתנו למשתף הפעולה שוקים חשמליים לפני שסרבו להמשיך {{הערה|שם=מקור 13|13. Milgram, S. (1965). Some Conditions of Obedience and Disobedience to Authority. Human Relations, 18, 5776-. DOI: 10.1177/001872676501800105.}}. נמצא כי 65% מהנבדקים המשיכו לציית לנסיין עד סוף הניסוי. מילגרם המשיך לעשות וריאציות על ניסוי זה כאשר כל פעם הוא שינה משתנה אחר בסיטואציה כדי לבחון האם באמת הסביבה היא זו המשפיעה על ציות. בכל פעם הוא קיבל תוצאות שונות אך גבוהות ומצא כי שיעור הציות אצל נשים דומה לאילו של הגברים. ציות לסמכות נכלל תחת השפעה אינפורמטיבית אך לעיתים כולל השפעה נורמטיבית (למשל בסירוב לציות).
ישנם גורמים המשפיעים על רמת הציות: המרחק הרגשי מהקורבן, קרבה למקור הסמכות ,הלגיטימיות והיוקרה של מקור הסמכות והשפעתם של אחרים.
שורה 68:
 
=== תרבות ===
ערכים תרבותיים נמצאו כמשפיעים על קונפורמיות. סטנלי מילגרם מצא שאינדיבידואלים בנורבגיה (שהינהשהיא תרבות קולטיביסטית) מפגינים רמות גבוהות יותר של קונפורמיות מאשר אינדיבידואלים מצרפת (אשר הינההיא תרבות אינדיבידואליסטית) {{הערה|שם=מקור 15|15. Milgram, S. (1961). Nationality and conformity. Scientific America, 205, 45-51.}}. באופן דומה, ברי שחקר שתי אוכלוסיות שונות - בני הטמנה (ממערב אפריקה הנחשבים כקבוצה קולקטיביסטית) והאינואיטים (צפון אמריקה, מה שנקרא בעבר אסקימואים הנחשבים כקבוצה אינדווידואליסטית)- מצא שבני הטמנה מתנהגים באופן יותר קונפורמי מהאינואיטים כשהם נחשפים למטלות המעודדות קונפורמיות {{הערה|שם=מקור 16| Berry, J. W. (1967). Independence and conformity in subsistence-level societies. Journal of Personality and Social Psychology, 7, 415–418. doi:10.1037/h0025231}}.
 
=== מגדר ===
נורמות חברתיות לעיתים מבססות הבדלים מגדריים. חוקרים מדווחים על הבדלים באופן בו גברים ונשים מתנהגים באופן קונפורמי ביחס להשפעה חברתית זו {{הערה|שם=מקור 17|Cooper, H. M. (1979). Statistically combining independent studies: A meta-analysis of sex differences in conformity research. Journal of Personality and Social Psychology, 37, 131–146. doi:10.1037/0022-3514.37.1.131.}}. למשל, נשים ניתנות לשכנוע יותר בקלות ועל כן גם יותר קונפורמיות בסיטואציות של לחץ חברתי מגברים {{הערה|שם=מקור 18|Eagly, A. H & Carli, L. L. (1981). Sex of researchers and sex-typed communications as determinants of sex differences in influenceability: A meta-analysis of social influence studies. Psychological Bulletin, 90, 1–20. doi:10.1037/0033-2909.90.1.1.}}. הבדלים בהתנהגות מגדרית נובעים מהחיברות שבני אדם עוברים, משמע מהדרך שבה החברה מחנכת אותנו. הסיבה בגינה החיברות לנשים וגברים הינו שונה היא השוני התפקידים החברתיים של גברים ונשים מימי קדם. נשים לרוב לומדות להיות פייסניות ופשרניות וגברים לומדים להיות יותר עצמאים {{הערה|שם=מקור 19|Eagly, A. H. (1987). Sex differences in social behavior: A social role interpretation. Hillsdale, NJ: Erlbaum.}}.
 
=== גיל ===
הגיל הינוהוא גורם משפיע על התנהגות קונפורמית כך שככל שהגיל עולה כך הקונפורמיות פוחתת. בגילאים צעירים ילדים זקוקים לאישור והכרה חברתית גדולה יותר מידי קבוצת השווים, על כן חלק מהילדים והמתבגרים מתנהגים באופן קונפורמי כדי לחוש שייכות ולהתקבל על ידי הקבוצה {{הערה|שם=מקור 6}}. למשל, ממחקר על ילדים ומתבגרים אוסטרלים בין הגלאים 3-17, נמצא שהקונפורמיות יורדת עם הגיל {{הערה|שם=מקור 5}}. במחקר נוסף שבחן אנשים בין הגלאים 18-91 מצא שהמשתתפים המבוגרים יותר, הפגינו פחות קונפורמיות לעומת המשתתפים הצעירים {{הערה|שם=מקור 20|Pasupathi, M. (1999). Age differences in response to conformity pressure for emotional and nonemotional material. Psychology and aging, 14, 170–174. doi:10.1037/0882-7974.14.1.170.}}.
 
=== גודל הקבוצה ===
למרות שנראה הגיוני שלחץ לקונפורמיות יעלה ככל שהקבוצה תגדל, בניסויי מעבדה התברר שלקבוצה הקטנה השפעה גדולה על חבריה. במחקרים שנעשו בהתבסס על מחקריו של אש נמצא כי קבוצה המונה בין שלושה לחמישה משתתפים תעורר קונפורמיות גדולה יותר מאשר השפעה של אדם אחד או שניים. אבל הגדלת מספר האנשים מעל לחמישה אינה משנה במידה משמעותית את מידת הקונפורמיות {{הערה|שם=מקור 3}} קונפורמיות זו מתרחשת בגלל שלאנשים יש נטייה להאמין שפירוש הסיטואציה של אנשים אחרים במצבים שאינם חד משמעיים הינההיא יותר נכונה משלהם (השפעה נורמטיבית) {{הערה|שם=מקור 6}}. גם במצבים בהם הקבוצה טועה באופן שהוא מובהק, הקונפורמיות תהיה מושפעת מהשפעה נורמטיבית כפי שקרה בניסויים של אש.
 
=== לכידות קבוצתית ===