אות קין (מקרא) – הבדלי גרסאות

קין הרג את הבל בשדה. המקרא מתאר בסיפור קין והבל את ה[[רצח]] האנושי הראשון. הבל היה [[רועה צאן]] וקין [[איכר|עובד אדמה]]. קין הקריב [[קורבן|קורבנות]] לה' והביא מנחה מפרי האדמה. בעקבות אחיו, הביא הבל כמנחה לה' מבכורות צאנו ומחלביהן. ה' קיבל ברצון ובאהבה את מנחתו של הבל, ואולם דחה את מנחתו של קין. כתוצאה מכך, נפלו פניו של קין, והוא התקשה לקבל את הכישלון. קין בחר להתמודד עם האכזבה והקנאה בדרך של אלימות, והוא רוצח את אחיו. המקרא מתאר כיצד ה' שואל את קין [[שאלה רטורית]]: "אי הבל אחיך?" שאלה זו באה לבחון את כנותו של קין. קין בחר להסתיר מה' את מעשה הרצח, וחטאו היה כפול. ה' העניש את קין על חטאיו בחומרה בקללת האדמה אותה עובדעבד קין ובחיי נוודות נצחיים.{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ד|י|יא}}}}

'''בתגובה לענישה:''' אומר קין לה' - "גדול עווני מנשוא". אמירה זו שנויה במחלוקת, כשמחד גיסא, יש הרואים בה כהתוודות אמיתית וכנה של קין בחומרת מעשיו, למשל ה[[רמב"ן]].<ref name=":0">מאיר רפלר, "[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/taleley/kain-2.htm דמותו של קין בעיני רש"י ורמב"ן]", אתר "דעת", [[מכללת הרצוג]]</ref> קרי, קין מודה שחטאו כה גדול וחמור שיהיה קשה לסלוח לו. ומאידך גיסא, יש הרואים באמירה זו מעין התרסה של קין כלפי האל בגודל הענישה שיהיה קשה לשאתה. במילים אחרות, לדעת הקבוצה השנייה, ש[[רש"י]] מייצג אותה - קין כאילו שם לכאורה סימן שאלה בסוף שאלתוהמשפט: האם גדול עווני מנשוא? עד כדי כך? כאשר בתמיהתו זו הוא מוסיף חטא על פשע.<ref name=":0" />

הפרשנים המסורתיים והמודרנים התלבטו מדוע לא קיבל קין מיד את עונש המוות מידי האלוהים על הרצח שביצע. ככתוב: "שופך דם האדם באדם דמו יישפך".{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|ט|ו}}}} לפי פירוש אחד העונש של הגירוש מהשבטמה[[שבט]] בתקופהב[[העת העתיקה|תקופה הקדומה]] היה חמור מאוד, וחשף את קין לבדידות, חיי מחסור וסכנה בפני חיות היער.<ref name=":1">[[אביעד הכהן]], עונשו של רוצח, "דעת" [[המכללה האקדמית הרצוג|מכללת הרצוג]]</ref> דעה אחרת מביעה השערה שקין לא ידע את משמעות חומרת מעשהו, מאחר ולא היה חשוף מעולם למעשי רצח אחרים.<ref name=":1" />

קין, המבין כי חיי הנוודותה[[עמים ושבטים נוודים|נוודות]] יחשפו אותו לסכנות גדולות, פונה לה' בטרוניה המביעה את חששו הגדול מפגיעותו. הוא ירא מהחיות מצד אחד, ומהבריות מצד שניםשני, פן יחליטו להרוג אותו כגמול על הרצח המזעזע שביצע. על כן, בחר ה' לשים לקין אות, כזו שתקנה לו הגנה ומחסה מפני אויביו ותסיר כל חשש מליבו. הדעה המקובלת היא שאות קין באה להעביר מסר חברתי, חינוכי ומוסרי; איסור על לקיחת החוק לידיים ואיסור חמור יותר על נקיטה במתודה של [[עין תחת עין]].

[[רש"י]] סובר שאות קין הייתה אחת מאותיות הבורא; "חקק לו אות משמו במצחו"<ref name=":2">רש"י לבראשית ד', ט"ו: "[http://www.amalnet.k12.il/meida/mikra/story/miki0122.htm וישם ה' לקין אות]"</ref> ומסביר: מחוץ למשפחתו של קין, הרי לא היו אנשים, ומהםומבני משפחתו הוא לא חשש, אלא מחיות היער, שמחמת עוונו לא תהיה מעתה יראתו עליהם והם יפגעו בו. האות הקדושה תרתיע אותם.

[[אגדה (יהדות)|בעלי האגדה]], שקדמו למפרשים דלעיל, נחלקו גם הם בביאורה של ה'אות' בפסוק התנ"כי, שכן לטענתם, המקרא סתם ולא פירש.<ref name=":3">אביגדור שנאן, '''"'''ו[http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12546 ישם ה' לקין אות" על התרגום המיוחס ליונתן לבראשית ד' ט"ו]", מקראנט</ref> מחד גיסא, יש הרואים במילה "אות" כמאפיינתכמהווה סמל, סימן או מופת. ומאידך גיסא, יש המפרשים 'אות' במשמעותה הלשונית הרגילה - אחת מאותיות שמו של האל. שתי המסורות הפרשניות מתבטאות ב[[מדרש]] האגדה ובתרגום [[יונתן בן עוזיאל|יהונתן בן עוזיאל]].

במדרש האגדה נותנים מספר פרשנויות למילה "אות", וכולן במשמעות של סימן, מופת. באמצעות העיקרון הפרשני של [[גזרה שווה|גזירה שווה]] מפסוקים אחרים הם מעלים הצעות כמו: הזריח לו שמש, הזריח לו [[צרעת]], מסר לו כלב וכיו"בוכיוצא בזה. לעומתם, מתרגם יונתן את הפסוק כך: "נטל [הקב"ה] אות אחת מכ"ב אותיות שבתורה וכתב על זרועו של קין'".<ref name=":3" /> משמע, אלוהים שם על מצחו של קין אות משמו לצורך הגנה מאויביו.

מכאןמסיפורו של קין הגיע המושג גם לשפה המדוברת. "אות קין" הוא סוג של תווית שלילית המוצמדת כביכול לשמו של פלוני ומעידה על רבב מוסרי.