פצעי בגרות (ספר) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קטגוריה
מ ←‏קווי העלילה המרכזיים: קישורים פנימיים
שורה 38:
קרוק, בן [[מושבה]] בארץ ישראל של ימי [[המנדט הבריטי]] מתגייס לבריגדה בשלהי מלחמת העולם השנייה ונשלח עם פלוגתו ל[[איטליה]] ומשם ממשיך ל[[גרמניה]] הכבושה כחלק מארגון "[[תנועת הבריחה|הבריחה]]". הספר נפתח ב[[יום הניצחון באירופה]] במאי [[1945]] ועיקרו תיאורים חיצוניים ונפשיים של מאורעות דרמטיים אשר, לדברי המחבר, שינו את חייו והפכוהו לאדם אחר.
 
בלב החוויות המסעירות נמצא המפגש של החיילים עם [[שארית הפליטה]], משוחררי [[מחנה ריכוז|מחנות הריכוז]] המעוררים בחייל הצעיר תערובת רגשות מסחררת של גועל וחמלה, זעם איום, תחושת שליחות ומשמעות לצד חידלון הקורעת אותו בין זהותו כיהודי (אח לאותן דמויות גלותיות ואומללות) לזהותו כ"[[צבר (סלנג)|צבר]]" (אדם חזק וחדש). ציר אחר הוא הרצון והתכנונים המפורטים ל[[נקם]] ב[[נאצים]] וב[[גרמנים]] בכלל. שיאו של ציר זה, שהוא האנטי-קליימקס בו מסתיים הספר הוא ההכרה שאין אפשרות ותוחלת בנקם. המחבר וחבריו מבינים שכבני אנוש וכיהודים אינם מסוגלים ואינם חפצים בהרג, שעם בואו רגע הנקם "בן רגע נמחו כל המנוני השנאה ושבתי להיות בנו של אבא. שורץ בטוהר. אדם. אדם מחורבן. עכשיו אני יודע, אלה אנחנו, נידונים להתהלך עם צלם ה' על מצחנו כמו [[אות קין (מקרא)|אות קין]]".
 
בנוסף ובמקביל לחוויות המטלטלות פוקדות את המחבר ואת חבריו חוויות ה[[התבגרות מינית|התבגרות המינית]] וההתמודדויות של כל חברת נערים בני 18, הממשיכות להסעירם גם בלב אירופה ההרוסה.