בית מדיצ'י – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ הוספת קישור לשמרן
שורה 16:
קוזימו ואביו המשיכו לבסס את מעמד משפחתם בעזרת הבנק, המסחר, פטרונות לאמנים ולאנשי תרבות, ו[[אפיפיור|האפיפיורות]] - שהבטיחו את מעמדה של המשפחה לדורות. קוזימו הראשון הרחיב את גבולות שלטונו, רכש את האי [[אלבה (אי)|אלבה]] ([[1548]]), כבש את [[סיינה]] ([[1555]]) והפך את טוסקה לכוח החשוב והחזק ביותר באזור. בד בבד קשר ברית אמיצה עם [[מדינת האפיפיור]] בראשות [[פיוס החמישי]]. אף שקוזימו עצמו הפסיק לשלוט בפועל ב-[[1565]] והעביר את תפקידו לבנו [[פרנצ'סקו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרנצ'סקו דה מדיצ'י]], המשיך שלטונם להיות יציב וחזק. בשנת [[1569]] העניק האפיפיור לקוזימו את התואר [[דוכס גדול]], צעד שהפך את טוסקנה ל[[דוכסות גדולה]]. לאורך שלטון בני מדיצ'י בטוסקנה, הזהות בין בני מדיצ'י לבין הדוכסות הגדולה הייתה גדולה, ולא הייתה למעשה הפרדה בין הקופה הציבורית לבי הקופה המשפחתית של המשפחה השלטת. רק בני המשפחה יכלו למשל לנצל [[משאב טבע|משאבי טבע]]. שלטונו של פרנצ'סקו (שמת בן 46 ב-[[1587]] וכיהן בפועל כראש המדינה מ-1565 ובאופן רשמי ממות אביו קוזימו ב-[[1574]]), היה המשך ישיר של ימי אביו, כאשר המדינה נשלטת בפועל על ידי הפקידות הבכירה שמינה אביו. את פרנצ'סקו ירש אחיו, [[פרדיננדו הראשון דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו]], שהיה פעיל בפיתוח המדינה וכרת בריתות עם מדינות שכנות על ידי נישואיו ל[[כריסטינה מלורן]], בתו של [[דוכסות לוריין|דוכס לורן]] והשאת אחותו, [[מארי דה מדיצ'י]] ל[[אנרי הרביעי, מלך צרפת]]. את בנו, [[קוזימו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השני]], השיא ל[[מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה]] מ[[בית הבסבורג]], ששלט גם ב[[ספרד]], אשר הציבה איום מתמיד של חופי טוסקנה מכיוון [[הים הטירני]]. ב-[[1605]] הביא פרדיננדו לבחירת בן משפחתו, אלסנדרו דה מדיצ'י לאפיפיור [[לאו האחד-עשר]], שאמנם נפטר כעבור חודש, אך ממשיכו [[פאולוס החמישי]] היה תומך בית מדיצ'י.
 
קוזימו השני, בנו של פרדיננדו ויורשו, הותיר, כמו דודו פרנצ'סקו, את השליטה לשריו. בנו, [[פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|פרדיננדו השני]] היה אך בן 11 במות אביו ב-[[1621]] ובתחילת שלטונו שימשו אמו מריה מדלנה, ארכידוכסית אוסטריה וסבתו, קריסטינה מלוריין כעוצרות. השתיים, וקריסטינה במיוחד, הסתמכו על ייעוצם של אנשי דת (בניגוד לזהירותו הרבה של קוזימו הראשון מעירוב בין דת וענייני מדינה). ב-[[1634]] השיאו השתיים את פרדיננדו השני ל[[ויטוריה דלה רוברה]]. לקראת תום שלטונו של פרדיננדו היה אוצר הדוכסות ריק והיא נאלצה ללוות מ[[האימפריה הרומית הקדושה]] וכך הפכה לבעלת חוב מולה. את שלטונו של פרדיננדו השני ירש ב-[[1670]] בנו [[קוזימו השלישי דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה|קוזימו השלישי]]. הוא ירש מצב כלכלי חמור ובמהלך שלטונו חלה התדרדרות נוספת וחזה במעמד הדוכסות הגדולה. קוזימו השלישי היה [[שמרן]] ו[[פוריטניות|פוריטן קתולי]], הוא אסר על חגיגות בעלות ניחוח [[פאגאני]], הוציא להורג מי שנחשד כ[[הומוסקסואליות|הומוסקסואל]], החמיר את ה[[מיסוי]], העמיק את החינוך הדתי והוציא צווים [[אנטישמיות|נגד היהודים]]. קוזימו השלישי נשא לאשה את נכדתו של אנרי הרביעי, מלך צרפת, [[מרגריט לואיז ד'אורליאן]]. מנישואים ללא אהבה אלה נולדו שלושה צאצאים, פרדיננדו, שהיה [[אלכוהוליזם|אלכוהוליסט]], [[ג'אן גסטון דה מדיצ'י]], שישרש את אביו ו[[אנה מריה לואיזה דה מדיצ'י]], הנצר האחרון לבית מדיצ'י.
 
==בית מדיצ'י בתרבות==