ילקוט יוסף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכה
שורה 45:
 
==הספר==
 
בשנת [[תשמ"ג]] פורסמו חוברות ילקוט יוסף בדיני חגים ועוד. ובשנת [[תשמ"ה]] ([[1985]]) פורסם ילקוט יוסף לראשונה כספר ראשון בסדרה, והוא עסק בהלכות [[קריאת שמע]] ו[[תפילה (יהדות)|תפילה]]. במהלך כתיבת ספר זה ישב המחבר עם אביו, שהעיר את הערותיו. אביו, הרב עובדיה, אף כותב בהסכמתו לספר "עברתי סעיף אחר סעיף...". אביו עבר גם על הכרכים שבאו לאחר מכן בסדרת "ילקוט יוסף", וכל הכרכים בסדרה זכו ל[[הסכמה|הסכמתו]]. בכרכים הבאים בסדרת "ילקוט יוסף" הפך הרב יצחק יוסף לפוסק עצמאי הכותב פסקים משל עצמו, אם כי הקפיד להיצמד לשיטת אביו בפסיקת ההלכה, והיא פסיקה על פי הכרעתו של רבי [[יוסף קארו]] בספרו [[שולחן ערוך]]. בכך ביקש הרב יוסף לייצר טקסט הלכתי קצר ונוח, כך שכל יהודי, ואפילו אינו למדן, יוכל לעיין בו ולדעת כיצד לקיים מצוות יומיומיות. כיום מונה הסדרה 40 כרכים אשר חלקם נדפסו בכמה מהדורות.
 
==פרס הרב טולידאנו==
ב'''"פרס הרב טולדאנו"''' שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק '''איסור והיתר''':{{הערה|1=פרסי הוקרה של המועצה הדתית ת"א לשנת תשמ"ח}} {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..." }}
 
ב'''"פרס הרב טולדאנו"''' שעל ידי המועצה הדתית תל אביב נכתב סיבת הפרס על החלק '''איסור והיתר''':{{הערה|1=פרסי הוקרה של המועצה הדתית ת"א לשנת תשמ"ח}} {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן="ייחודו של הספר הוא בצירוף המיוחד השווה לכל נפש מצד אחד, ומעמיק ולמדני מצד שני. בדרך כלל קשה לצרף את שני הדברים כאחד - אם הספר מיועד לציבור הרחב, אין בו מקום לפילפולים למדניים ולבקיאות רחבה, אם הספר מיועד לתלמידי חכמים מובהקים עליו להיות מושפע במקורות הלכתיים ובירידה לעומקה של הלכה... המחבר השכיל לצרף את שני הדברים כאחד. חלקו העליון של הספר הוא פסקי הלכה מתומצתים בהירים וברורים, חלקו התחתון הוא מקורות הלכתיים ובירור הלכתי נרחב. כשרונו המיוחד של המחבר הוא בהרצאת המושגים המסובכים בשפה פשוטה וברורה באופן שגם אלו שאינם אמונים על ספרי הלכה , ימצאו את מבוקשם בנקל. מאידך גם תלמידי החכמים יפיקו תועלת מרובה מפסקי ההלכה שבראש הגיליון שיש בהם משום אסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא..." }}
==חלקי הספר==
בסוגריים נרשמה שנת ההוצאה לאור.
# השכמת הבוקר ונטילת ידיים, סימנים א' -ז' (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# ציצית, סימנים ח - כ"ד. תפילין וספר תורה, סימנים כ"ה - מ"ה (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# ברכות השחר, פסוקי דזמרא וקריאת שמע, סימנים מ"ו - פ"ח (תשמ"ו, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"א שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# תפילה כרך א', סימנים פ"ט -ק"ט (תשמ"ה תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ב שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# תפילה כרך ב', סימנים ק"י-קל"ג (תשמ"ה, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# קס"ת ובית הכנסת, סימנים קל"ד - קנ"ו (תש"נ, תשס"ד- משולב יחד עם הספר "שארית יוסף" ח"ג שיצא לאור בשנת תשנ"ה).
# נט"י, ברכה"מ, ברכות, סימנים קנ"ח - רל"ט (תשנ"א, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג, קונטרס ברכות: תשס"ז, תשע"א).
# שבת כרך א', סימנים רמ"ב – ש' (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג).
# שבת כרך א' חלק ראשון, סימנים רמ"ב – רס"ב (תשע"א).
# שבת כרך א' חלק שני, סימנים רס"ג – רס"ח (תשע"א).
# שבת כרך א' חלק שלישי, סימנים רס"ט – רע"ד (תשע"ב).
# שבת כרך א' חלק רביעי, סימנים רע"ה – ש' (תשע"ג).
# שבת כרך ב', סימנים ש"א – שי"ז (תשנ"ב, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג).
# שבת כרך ג', סימנים שי"ח – שכ"ב (תשנ"ג, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג).
# שבת כרך ד', סימנים שכ"ג – של"ד (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג).
# שבת כרך ה', סימנים של"ה – תכ"ח (תשנ"ד, תשס"ד- כולל הוספות משארית יוסף ח"ג).
# מועדים – מסימן תכ"ט – תרצ"ז (תשמ"ח, תשס"ד - כולל שו"ת "ילקוט יוסף" מועדים).
# מועדים - פסח, כרך א' (הלכות ברכת האילנות, בדיקת חמץ ותערובת חמץ), סי' תכ"ט - תמ"ד (תשע"ה).
# מועדים - פסח, כרך ב' (ביעור חמץ, מצרכי מזון לפסח, הגעלת כלים, דיני מצה, דיני ערב פסח - עד דיני ליל הסדר) סימן תמ"ה עד סימן תע"ב (תשע"ז).
# מועדים - ימים נוראים, סי' תקפ"א - תרכ"ז (תשע"ב, אלול תשע"ה, אלול תשע"ו).
# מועדים – חנוכה, סי' תר"ע – תרפ"ד (תשע"ג).
# מועדים – פורים, סי' תרפ"ה – תרצ"ז (תשע"ג, תשע"ו- מהדורת קובץ בית יוסף).
# מועדים - סוכות, סימן תרכ"ה - תרמ"ד (תשע"ד, תשרי תשע"ו).
# מועדים - ארבעת המינים הושענא רבה ושמחת תורה, סימן תרמ"ה - תרס"ט (אלול תשע"ו).
# איסור והיתר כרך א', יו"ד סימנים א' – ע"ח, שחיטה, צלייה ומליחה (תשמ"ז, תשנ"ח).
# איסור והיתר כרך ב', יו"ד סימנים ע"ט – פ"ו, דגים, חלב עכו"ם ותולעים (תשנ"ט).
# איסור והיתר כרך ג', יו"ד סימנים פ"ז – צ', בשר בחלב (תשנ"ט).
# כיבוד אב ואם וכבוד רבו (תשס"א - ב' כרכים, תשס"ה- כרך אחד, אין שינויים בגוף הספר, רק נוספו בסוף מעט מהלכות כבוד רבו ות"ח).
# מצוות התלויות בארץ כרך א' – שביעית (תש"ס, תשע"ה).
# מצוות התלויות בארץ כרך ב' – ערלה (תשס"ב).
# מצוות התלויות בארץ כרך ג' - חדש כלאים ושעטנז (תשס"ב).
# ביקור חולים ואבלות (תשמ"ט, תשס"ד).
# שובע שמחות כרך א' – נישואין, חנוכת הבית, מזוזה ומעקה (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה).
# שובע שמחות כרך ב' – מילה ופדיון הבן (תשנ"ח, תשס"ד- מהדורת תשנ"ח עם הוספות, תשס"ה).
# דיני חינוך קטן ובר מצווה (תשנ"ח, תשס"ג).
# אוצר דינים לאשה ולבת (תשמ"ט, תשס"ה).
# קיצור שולחן ערוך א' (תשנ"ז, תשס"ו).
# קיצור שולחן ערוך ב' (תשנ"ז, תשס"ו).
# קובץ ילקו"י על הלכות ערב פסח שחל בשבת.
# ילקוט יוסף "קול תורה" - תשובות להשגות מהירחון "קול תורה" (סיון תשס"ג, תשס"ד).
 
==קיצור שולחן ערוך==