ויקיפדיה

יחזקאל סהר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
שורה 31:
בין השנים [[1936]]–[[1940]] שימש כמזכירו של [[חיים ויצמן]]. בין השנים [[1941]]–[[1946]] שירת ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]] כמפקד [[פלוגה|פלוגת]] תובלה בדרגת [[מייג'ור]] וזכה להערכה רבה מצד פקודיו. במסגרת תפקידו זה השתתף ב[[המערכה בצפון אפריקה|קרבות בצפון אפריקה]], ב[[קרב אל-עלמיין השלישי|קרב אלעלמיין]] וב[[פלישת בעלות הברית לאיטליה|פלישת כוחות בנות הברית לאיטליה]] ולאוסטריה בה פעל בארגון עלייתם של ניצולי מחנות המוות לארץ ישראל.
 
לאחר שהשתחרר מהצבא הבריטי עבד ב[[הסוכנות היהודית|סוכנות היהודית]], במחלקה המדינית עד שנת 1947, כאשר הטיל עליו ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]] לתכנן את הקמת משטרת ישראל העתידית. ביום [[14 במאי]] [[1948]] מונה ל[[המפקח הכללי של משטרת ישראל|מפקח הכללי]] הראשון של משטרת ישראל. אז גם נדרש על ידי בן-גוריון להסב את שמו לעברית, והוא בחר לעברת את סחרוב לסהר. בתקופת שירותו כמפכ"ל גובשה מדיניות המשטרה ונקבעה המסגרת הבסיסית של משטרת ישראל כפי שהיא קיימת עד היום. בתפקיד המפכ"ל הוא כיהן עד סוף מאי [[1958]]. לאחר עזיבתו את המשטרה מונה סהר כ[[שגריר]] [[ישראל]] ב[[אוסטריה]], תפקיד שמילא עד שנת [[1960]].
 
במהלך משפט הדיבה, שהגיש [[עמוס בן-גוריון]], סגנו במשטרה, נגד [[שורת המתנדבים]], העיד סהר מטעמו של עמוס בן-גוריון. עדות זו ספגה ביקורת קשה מצד [[בית המשפט העליון]], ובעקבותיה הוא חזר לארץ מתפקידו באוסטריה. הוא הועמד לדין באשמת [[עדות שקר]], הורשע ונידון ל[[קנס]] ול[[מאסר על תנאי]]. באוקטובר 1968 ניחן על ידי [[נשיא המדינה]] [[זלמן שזר]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/יחזקאל_סהר"