צבאות העמים בסהר הפורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 49:
מספר החיילים הכבדים היה נמוך, את רוב חיל הרגלים שלהם ניתן לסווג כחיל רגלים בינוני. חיל זה נחלק לשלושה, חימושו העיקרי היה הרומח, או החץ וקשת, או הקלע. נושאי הרמחים נהגו להסתער ולהתנגש בשורות האויב, בימיה המאוחרים של האימפריה האשורית ניתן להבחין במבנה דמוי פלנקס בקרב חיילים אלו. הקשתים לרוב לוו על ידי נושא מגן, וירו מטחי חצים על שורות האויב. הקלעים לרוב השתתפו בפעולות מצור.
 
פרט לחיל רגלים חזק, היו להם מרכבות שבתחילת דרכם דמו לדגם המצרי. מספר המרכבות עלה על כמה מאות והגיע בשיאו לכמה אלפים. המרכבות היו, בתחילה, קלות יחסית ובדרך כלל היו בכל מרכבה 2שני חיילים - רכָּב וקשת או נושא רומח.
באופן כללי ניתן להבחין במגמה, שהחלה בימי [[אשור נצירפל השני]] וסופה בימי [[אשורבנפל|אשור בנפל]], שלאורכה הוגדלה המרכבה, גלגליה ומספר חישוריה, בדומה לדגם הארמי. הגדלה זאת אפשרה נשיאה של 4ארבע חיילים, כאשר תפקיד הנותרים היה להגן על האחרים.
 
חוץ מהמרכבות היה להם חיל פרשים קטן, המורכב בדרך כלל מפרשים קלים. סך כל הפרשים בצבא האשורי לא עלה על 500-700 איש, מרבית תפקידם היה באיגוף ורדיפה אחר האויב, אולם בקרבות הררים היוו חלק חשוב מאוד במערך האשורי. חיל הפרשים הוכנס לשורות הצבא עקב השפעת אוררטו. בנוסף ל2לשתי חילותהחילות המרכזיים האלה היה להם [[חיל הנדסה]] הראשון בהיסטוריה האנושית.
 
הם המציאו שיטות לוחמת מצור מהפכניות, דבר שסייע רבות למסעי כיבושיהם. המהנדסים האשורים היו מסוגלים לבנות אילי ניגוח, מגדלי מצור ועוד. מספר השכירים בצבאות אשור היה זניח, ורובם היו קלעים.
הגייסות האשוריים נפרסו ברחבי הממלכה בנקודות מפתח, ומלכי אשור נהגו לבנות יחידות מצבאות העמים שכבשו.
עיקר האסטרטגיה היה להביס את צבא האויב בקרב הכרעה, ואז להטיל מצור על עריו. בזכות טכנולוגית המצור המפותחת, הם בדרך כלל הצליחו במשימה.