יהושע מאיר גרינץ – הבדלי גרסאות

בדומה לגישה האחדותית שנקט גרינץ בנוגע לאחדות המקרא, גם גישתו לנושא מרחבי ארץ ישראל וגבולותיה הגאוגרפיים-היסטוריים, היא גישה אחדותית. בספרו "מוצאי דורות", שהוא האוסף העיקרי של מאמריו בנושא "קדמוניות המקרא וראשית תולדות ישראל וספרותו", מנסה גרינץ להפריך את התאוריות המצמצמות את גבולות הארץ והממעטות ומסתייגות מִפּשַט הכתובים. כך קובע גרינץ כי מוצאם של בני שם הוא מצפון [[מסופוטמיה]], ולא מחצי האי ערב, וכי ארץ הייעוד המובטחת במקרא לעם ישראל חופפת למעשה ובפועל את ארץ כנען לכל מרחביה{{הערה|1=ארץ היעוד, מוצאי דורות עמוד 130}} הכוללת את כל סוריה של היום, ופניקיה, שהיא לבנון של היום{{הערה|1=לדעתו מה שנכתב מדן ועד באר שבע הוא רק ארץ הירושה, ארץ ישראל הנושבת שנתחלקה לשבטים.}}. לדעתו ארץ כנען היא גם ארץ הכנעני והיא כולה כלולה בהבטחת ה' לעם ישראל.