הבדלים בין גרסאות בדף "פירוש האבן עזרא"

עריכה קלה ותוספת, בעיקר מהערך אברהם אבן עזרא
(עריכה קלה ותוספת, בעיקר מהערך אברהם אבן עזרא)
תגית: עריכת קוד מקור 2017
{{להשלים|כל הערך=כן|נושא=ספרות|נושא2=יהדות}}
[[קובץ:Exodus w commentary by Abraham ibn Ezra 1488.jpg|ממוזער|שמאל|תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. כתב יד מנאפולי, 1488]]
'''פירוש האבן עזרא''' הוא פירוש לתנ"ך שנכתב על ידי רבי [[אברהם אבן עזרא]] במהלך [[המאה ה-12]] והוא מהווה את אחד הפירושים החשובים ביותר שנכתבו ל[[תנ"ך]], הוא הודפס ברוב מוחלט של גרסאות [[מקראות גדולות]] לתנ"ך ולפירושו נכתבו מעל מאה פירושים{{הערה|אזן מלים תבחן, סימון אוריאל, נספח 1}}. פירושיו על הספרים: [[תורה]], [[חמש מגילות]], [[ישעיהו]], [[תרי עשר]], [[תהלים]], [[איוב]] ו[[דניאל]] נמצאים בידינו, כששני פירושים המיוחסים לו, על ספר [[משלי]] וספר[[ספר עזרא|עזרא]]-[[ספר נחמיה|נחמיה]] אינם שלו ומי שכתבם הוא רבי [[משה קמחי]]{{הערה|1=[http://www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2038 אבן עזרא אברהם], אתר '''דעת'''}}. אבן עזרא מזכיר את פירושיו ל[[נביאים ראשונים]] ומשלי, אך הם לא הגיעו לידינו.
 
האבן עזרא כתב את פירושו לתורה כפי שכתב את רוב ספריו, תמורת תשלום{{הערה|{{ציטוטון|...כי אמנם הראב"ע לא לנו כתב ספריו, לא לנו ולבאים אחריו. אך לעצמו, לפי המקום ולפי השעה, למצוא מחייתו בכל המקומות אשר היה מתגורר שם...}} שד"ל, כרם חמד ד', מכתב כ', עמוד 132}}. מסיבה זו כתב האבן עזרא את הפירוש מספר פעמים, כל פעם מחדש לאדם ששילם לו{{הערה|יוצא דופן הוא הפירוש הארוך, ראו להלן}}. שתי מערכות פירושים עיקריות פרי עטו שרדו ל[[חמשה חומשי תורה]]. פירושיו דומים מאוד ברוב הפעמים, אך לעתים גם חלוקים. אחד הפירושים ארוך יותר יחסית לכמות הפירוש, וממנו שרדו רק ספר שמות וחלקו הראשון של ספר בראשית, בעוד מהפירוש השני, הקצר יותר ברוב המקרים, שרדו בכמה מהדורות מחלקים שונים של חייו של האבן עזרא, הפירוש על התורה כולה.
דבר נוסף הבולט בפירושו, למעט השאיפה לרובד הפשט, היא בלשנות עברית. רבים מפירושי האבן עזרא עוסקים בעניינים לשוניים, בפירוש מילים וכללי דקדוק ייחודים בלשון המקרא. מהיקפם ותוכנם של אלה - משתקפת הבנתו העמוקה של האבן עזרא גם בתחום הבלשנות.
 
הראב"ע תוקף בחריפות רבה מפרשים קודמים לו אשר לדעתו טעו  לבאר אתבביאור הכתוב. בין המותקפים נמצאים גדוליםפרשנים ידועים כ[[שמואל הנגיד|רברבי שמואל הנגיד]], רבהרב [[סעדיה גאון]], רבי [[שמואל בן חפני]] ואחרים. רבים נוספים הוא מבקר האבן עזרא ללא ציוםציון שמותיהם, אלהאלא מכנה את המבוקרים כ"יש אומרים" וכיוצאאו מלים בהםדומות.
 
הראב"ע מִקד את הבקורת שלו בעיקר ברב סעדיה גאון וברב משה. את [[רש"י]] לא הזכיר מלבד פעמים ספורים. מדברי הראב"ע עולה תמונה לפיה רחש לרש"י כבוד רב אך הסתיג רבות מפרשנותו.{{הערה|[http://www.daat.ac.il/he-il/kitveyet/shana_beshana/mehabrim/rabinovitz-ebn_ezra.htm ה"אבן עזרא" ויחסו לפרשני המקרא, מאת הרב חיים ראובן רבינוביץ], באתר דעת}}