גופן – הבדלי גרסאות

המילה '''גּוֹפָן''' מופיעה עוד ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]] ({{בבלי|מגילה|ט|א|ללא=שם}}), והיתה בשימוש מועט בספרות הרבנית. כך, למשל, בצוואת החת"ם סופר, המבקש שבנותיו תקראנה ספרים הכותבים בגרמנית דווקא אם הן באותיות עבריות: "והבנות יעסקו בספרי אשכנז בגופן שלנו"<ref>{{צ-ספר|שם=שירת משה|מקום הוצאה=בודפשט|מו"ל=(דפוס י' שלזינגר)|שנת הוצאה=1902}}</ref>. אולם היא קנתה לה אחיזה בעברית החדשה ובשפה המקצועית רק בשנות השישים של המאה העשרים, בעקבות קריאתו של הלשונאי והבלשן [[יצחק אבינרי]] לאמצה, במדורו "פנת הלשון" בתמוז [[תשט"ו]]–יולי [[1955]].{{הערה|שם=:0|{{צ-ספר|מחבר = יצחק אבינרי|שם = יד הלשון|מו"ל = יזרעאל|שנת הוצאה = 1964|עמ = 95}}}} עד אז השתמשו במילים '''אות''', '''אותיות''',''' אות דפוס''' או '''שריפט''' (מגרמנית). בתחילה היו מילונאים שקבעו את המילה במלעיל (כלומר במשקל דופֶן), אולם כיום רק הצורה המלרעית שלטת. אבינרי ציין כי העדיף את הצורה המלעילית בזכות דמיונה לשם אופֶן ובזכות צורת הרבים גְּפָנות (כמו דְּפָנוֹת; בשונה מגֶּפֶן-גְּפָנִים).{{הערה|שם=:0}} משערים שהמילה התלמודית חודשה בשינוי הגייה מיוונית: grapheion כתיבה.